אמא קיבלה שיעורי בית

"שלום רונית, יש לי שאלה דחופה:

יש לי 2 בנות. אחת בכיתה ב', השנייה בכיתה ד'.
שנה שעברה זה היה הסיוט שלי.
כל יום אחה"צ הייתי צריכה להכין איתם כל יום שיעורי בית.
אני צריכה עצה ממש עכשיו כדי שהסיוט של הכנת שיעורי בית לא יחזור על עצמו.
אני כבר מתחילה לשבת איתם…..
מה עושים כדי שהשנה זה יהיה שונה?"

הדר

שלום הדר,
אם שיעורי הבית הפכו להיות שדה קרב,
חייבים לעשות שינוי.
בואי נצא מנקודת מוצא שהאחריות בהכנת שיעורי הבית מוטלת על הילד.
בשום אופן לא על ההורה.

מסכימה?

למרות שכולנו מודעות לזה,
אנחנו נופלות שוב ושוב במלכודת הזאת,
ומוצאות את עצמינו מכינות איתם שיעורי בית או אפילו יותר גרוע, במקומם……
נכון, ילדים זקוקים מדי פעם לעזרה בלימודים.
מדי פעם, לא תמיד.

יותר חשוב ללמד אותם להתנהל לבד!

איך?

עלינו לעזור להם ב – 4 תחומים עיקריים:

1. ללמד אותם ליצור סביבה לימודית שתאפשר למידה יעילה (שולחן ריק, שקט, כלי כתיבה, ספרים, מילונים וכו')
2. ללמד אותם איך לארגן את הזמן נכון כדי שיוכלו לגמור את השיעורים ללא לחץ. (זהו אחד התפקידים החשובים שלנו: ללמד את הילדים לתכנן את הזמן שלהם לפי סדר עדיפויות. בכל מקרה, כדאי לסיים את הכנת שיעורי הבית לפני הערב…… אם צריך להגיש עבודה, חישבו ביחד כמה זמן יידרש להם לחפש את החומר, כמה זמן לכתוב. חלקו איתם את העבודה לשלבים וערכו תוכנית לביצועה.)
3. מותר לענות, לייעץ, לפתור, להרחיב בתנאי שהאחריות על הלמידה תישאר בידי הילדים.
4. חשוב מאוד שההורים יעקבו אחר הכנת שיעורי הבית. לא חייבים כל יום.

לא כדאי להקריא לילד את החומר

לא כדאי להכתיב לילד מה לכתוב

לא כדאי לפתור במקומם את כל התרגילים

לא כדאי לכתוב את העבודה במקומם…..

ככלל, לא כדאי להתערב יותר מדי.

התפקיד שלנו הוא:

להיות שם,

לעזור בעת הצורך,

לתמוך,

לשבח,

לתת אוזן קשבת….

לא לעשות במקומם!

בחני את עצמך, הדר,

למה חשוב לך שהן יכינו שיעורי בית?

האם חשוב לך שהם יהיו מושלמים?

אולי,

בעצם,

בעצם,

בעצם……

אנחנו, האמהות, לא מוכנות לתת להן לעשות לבד?

האם את באמת מוכנה לתת להן לגדול?

האם את  באמת מוכנה לשחרר ולתת להן לקחת אחריות על כך?

אם כן, קדימה!

הסבירי בצורה הברורה ביותר שמהיום את מעבירה להן את האחריות על הכנת שיעורי הבית.

הסבירי להן שאת ממש סומכת עליהן, הן גדולות ובוגרות.

צרו סביבה לימודית, קבעו סדר יום מתי מכינים את שיעורי הבית ו……שחררי אותן לנפשם.

מכינות? מצוין.

מתקשות? עזרי רק במה שנחוץ באמת.

לא מכינות? נשמי עמוק. זה עניינן מול המורה.

והכי חשוב,

תפסיקי להיות המורה של הבנות שלך.

חזרי להיות אמא אוהבת, מפנקת, מחבקת, מעניקה.

תני להן טיפול מפנק במגע אחרי שישבו שעה על שיעור הבית, עבדי על הגב, על כפות הידיים, על הצוואר…….

איזו אמא מיוחדת ומשקיענית את!