מריבות בין אחים- ב'

מה עושים כשהילדים רבים?
הנחיות לפעולה.
איך פותרים מריבה 'על אמת'.
טיפ! תרגיל מדהים לטיפול במגע

בואו נחזור לסיפור משבוע שעבר ונראה איך אפשר לנהוג אחרת.
לטובת כל הנשים שהצטרפו בשבוע שעבר הנה הסיפור בקצרה:

לקחנו לדוגמא משפחה והצטרפנו אליהם בדיוק כשפרצה מריבה בן יאיר בן השבע לבנימין בן השלוש:

יאיר משחק על הרצפה, בונה כביש ענק במגנטים.
בנימין מגיע לשם, מנסה לשחק אתו, יאיר לא מסכים ואז בנימין שולח את הרגל שלו ובבעיטה מפרק חלק מהכביש הבנוי לתפארה.
יאיר מתעצבן ומחטיף לבנימין מכות.

בנימין רץ לאימא שלו בבכיות קורעות לב:
"אימא, יאיר הרביץ לי, תגידי לו!"
אימא שלו כועסת, ניגשת ליאיר וגוערת בו:
"יאיר, אתה הגדול, מותר להרביץ לבנימין? הוא בסה"כ בן שלוש, לא מרביצים לילדים קטנים! אתה חייב לוותר לו……"

אז הבנו למה התגובה הזאת הייתה ממש גרועה.
(מי שמעוניינת בפוסט משבוע שעבר, שתכתוב לי במייל חוזר ואשלח לה)

אז מה עושים?

שליטה עצמית!
זאת בעצם כל התורה על רגל אחת…..
כמה שפחות להתערב…….

לא להיות השופטים
לא להיות המענישים
לא להחליט מי הרביץ ראשון
לא להחליט מי האשם
פשוט לא להתערב!
כמה שפחות…
אתם תמיד בטוחים מי התחיל? אתם תמיד יודעים מה היה קודם?

באופן כללי יש להסתפק בהפרדת כוחות בלי לשפוט מי צודק ומי התחיל.
אם לא נתערב כלל, תתפלאו אבל הילדים ימצאו מיליון דרכים מקוריות איך לפתור את המריבה בכוחות עצמם וכך, על הדרך, ילמדו מכך המון.
אם הילדים מתווכחים, צועקים אך נראה שאין כאן אלימות פיזית ומילולית, תנו להם ליישב את המריבה בעצמם.
תחזיקו את עצמכם חזק בכיסא.
תעברו משליטה בילד, לשליטה עצמית.
מותר להאזין!
תקשיבו איך הם קונים מיומנויות חברתיות חשובות!
הילדים יבינו מתי לא כדאי לריב…..(אם אין לי אח"כ עם מי לשחק, לא כדאי לריב כי יהיה לי משעמם לבד…..)
הם ילמדו מהו המחיר של מריבה, השפעת הכוח הפיזי והמילולי, שוחד, השפעה, איומים, משא ומתן, הסכם ופשרה. הם ילמדו איך לפתור את המריבות בכוחות עצמם!

מתי מוכרחים להתערב?
אסור לנו לאפשר התעללות פיזית וגם לא התעללות מילולית.
חשוב שנתערב כדי להרגיע את הרוחות ולאפשר לילדים לדון ביניהם!
להיכנס בתפקיד של מגשרים אובייקטיבים. להיזהר מאוד לא לשפוט!
אנחנו לא צריכים לפשר בין הניצים, לא צריכים לקבוע מי התחיל, מי אשם, מי הרביץ….
חשוב רק להיות נוכחים. הם ילדים. הם זקוקים לנו נואשות.

כאשר המריבות מתמשכות ומגיעות לטונים גבוהים או מכות –
הרגיעו את הרוחות.
אמרו: "אני רואה כאן שני ילדים שכועסים מאוד ורוצים לפגוע אחד בשני. אולי יעקב ילך לחדר הילדים ומוישי למטבח כדי שתירגעו?"
שילחו כל ילד לחדר אחר.
אח"כ תנו להם את האפשרות להגיע להסכם.

כמובן שכדאי לתגמל ילדים כאשר הם משחקים יפה, בהרמוניה, בלי לריב.
זה קורה לפעמים?
אתם יודעים להחמיא להם על זה?

"כל הכבוד! היום הצלחתם לשחק יפה במגנטים בלי לריב!"
חשוב מאוד לתת תשומת לב חיובית. אם הם יקבלו על זה המון תשומת לב, הם ימשיכו כך!
כדאי לעודד חיבה והתקרבות בין האחים:
"היום כשחזרתי הביתה ראיתי שישבתם במטבח וצחקתם ביחד"
אם הילדה הקטנה מבקשת ציור במחברת, הפנו אותה לאחות הגדולה "יעלי בשמחה תצייר לך, היא הרי הציירת של הבית!"
ילד שחושש ללכת לבד למכולת, הפנו אותו לאחיו הגדול "יוני הוא הרי הגיבור שלנו במשפחה, הוא ילווה אותך עד הכניסה".
עודדו משחקים משותפים, חוויות משותפות וכל דבר שהילדים יכולים לעשות ביחד!

כאשר הם פועלים בשיתוף, אל תחסכו במילים –
חזקו, עודדו, שבחו……

חשוב לקבוע כללים –
מותר לומר לאחותך שאתה כועס עליה.
אסור להרביץ, לקלל, לצבוט, לומר אמרות משפילות ומבזות.

בואו ניתן דוגמא 'על אמת'
והנחיות לטיפול במגע:

בנימין רץ תוך כדי זעקות ובכיות שיאיר הרביץ לו.
אז דבר ראשון פנו אל הילד, אל תמהרו להיות שופטים ושוטרים!
חשוב להתייחס לילד המוכה לא לילד המכה!
לתת תשומת לב, אמפתיה, להרגיש אתו את הפגיעה, את הכאב.
תתאפקו ואל תאשימו אף אחד!
הוא פגוע, כועס, כאוב…..

אימא מפסיקה כל פעילות, קולטת אל תוך ידיה את בנימין הבוכה ומחכה שיירגע. בלי מילים, בלי שאלות, בלי האשמות, רק אמפתיה והכלה.
חיבוק משכך כאבים אם הוא נמשך יותר מ – 20 שניות, זוכרים?

חייבים לחבק את הילדים שלנו כמה שיותר במיוחד כשהם כועסים, כואבים, פגועים…!
כי חיבוק משכך כאבים!
כאשר חיבוק נמשך יותר מ – 20 שניות, המוח משחרר אוקסיטוצין – הורמון שמרגיע, מסדיר נשימה, מפחית חרדות ואפילו מרפא ומשכך כאבים. הוא מוריד גם את רמות הלחץ.

איזה תשומת לב אדירה! איך המגע משנה עולמות באופן דרמטי!
בשנייה את משנה את כל מאזן הכוחות.
תנו מגע עוטף בכל הגוף, עברו עם היד על הראש, שחררו את המתיחות בכתפיים, עסו את הגב בעדינות, חבקו שוב חיבוק עוטף וסיימו בנשיקה.
הרבה פעמים זה מספיק לילד. הוא לא רוצה שתשומת הלב תוסט לאחיו. הוא רוצה אותך. היו שם בשבילו.

לפעמים רק זה מה שהוא צריך!
הוא רוצה אותך, את כל כולך. תני לו……

אחרי שהוא נרגע, מפויס, מוכן לשמוע, כדאי לומר משפט כמו:
"אני בטוחה שיאיר לא התכוון. כנראה שהוא מאוד כעס ולכן הרביץ אבל זה לא היה בכוונה"
(מה אכפת לכם להתייחס לכל הילדים שגרים בבית שלכם בתור צדיקים, רחמנים וגומלי חסדים מופלגים? אם כך תחשבו, זה יוצר מציאות. כך באמת יהיה!)

יאיר יראה שאת לא צועקת עליו אחרי שהרביץ לבנימין. הוא הרי חושש מתגובתך. אולי הוא יקום וילך לחפש אותך…..
אם יש לכם זמן, נסו להגיע לדו – שיח כזה: (אפשר גם לדבר על כך בארוחת ערב, אחר שכולם נרגעו)
יאיר, איך הרגשת אחרי שבנימין פרק לך את הבניין?
יאיר: עצוב מאוד! בנימין פרק לי כל מה שבניתי, הוא הפריע לי ושבר הכל לכן הרבצתי לו!
אימא: "בנימין, איך אתה הרגשת?"
בנימין צעיר מאוד. נסו לעזור לו לשקף את רגשותיו. היית עצוב גם? אולי גם אתה כעסת על יאיר?
"בטח, הייתי מאוד עצוב כשיאיר הרביץ לי, זה מאוד כאב….."
שקפו את התחושות הלא נעימות של כל הילדים.

אמרו: בבית שלנו חשוב שיהיה נעים לכולם! מה אפשר לעשות שיהיה נעים לכולם? איך אפשר במקום לריב לדבר ולמצוא פתרונות?

עכשיו חכו שהילדים יעלו רעיונות. צריך לחשוב על פתרון שיתחשב בכולם!

אווירה של פיוס…..רוגע……הילדים שניהם קיבלו במה, הביעו רגשות…..
מדהים!

אולי אחרי כמה תרגילים כאלו, הם בעצמם יגיעו להבנות והסכמים ולא יצטרכו את עזרת ההורים?

ועוד משהו,
תתפלאו, אבל מריבות בין אחים חלקם מגיעים כדי לזכות בהתייחסות מצדנו. באמת! לפעמים זה נמצא בתת מודע של הילדים…..
אז הנה תרגיל מדהים שכדאי להשתמש בו פעם בשבוע לתת תשומת לב מרוכזת ע"י מגע….

טיפ! תרגיל מדהים לטיפול במגע

(הדגמנו את התרגיל בקורס טיברלי שיעור מספר 4)

כבר מגיל צעיר נהנים תינוקות וילדים לקשת את גבם, תרגיל זה מעודד הרפיה מלאה של הגוף ומחזק את הגב ואת עמוד השדרה. שבו על הרצפה ברגליים ישרות, הישענו על קיר או על כרית, הושיבו את הילד בחיקכם כך שפניו יפנו לאחד הצדדים.

1. השכיבו אותו על גבו על הירכיים שלכם, כך שכפות רגליו יישארו על הרצפה מצד אחד, ובצד השני ראשו וגבו יתקשטו. כאילו הוא שוכב בהרפיה על שפת הים…. זה לוקח זמן אבל חכו שיגיע להרפיה.
   לטפו את חזהו בידיים קמורות, עסו את ביטנו בכיוון השעון
   תוך זמן קצר ילמד הילד לצפות לכך, הוא ישתרע לאחור ביתר נכונות ויישאר קצת יותר זמן בתנוחה זו בזמן שאת מעסה את בטנו, חזהו וכתפיו.

אז אולי אחרי שהילדים יבינו שאתם ממש לא מתערבים, נותנים להם להגיע להסכמות ביניהם ומעניקים להם המון תשומת לב אישית ע"י טיפול במגע,
כמות המריבות תקטן משמעותית?
נסו ותיווכחו!
בהצלחה!