נעמי התקשרה אלי מוקדם בבוקר: "אני כבר מיואשת, לא יודעת מה לעשות…."
הייתי צריכה להרגיע את נעמי, היא התעשתה וסיפרה לי.
"זוכרת את רחלי שטיפלת בה?" רחלי הייתה מגיעה אלי לטיפול רפלקסולוגי כדי לפתור בעיה של נוזלים באוזניים.
"לפני שבועיים זה התחיל.
פספוסים על ימין ועל שמאל, כמעט כל לילה. כל מה שניסינו לא עזר, כל בוקר מכונה מלאה עם כל הבגדים וכלי המיטה. מה קרה לה? אני כבר מיואשת.."
רחלי בת ה-4 נגמלה מזמן, גם ביום וגם בלילה.
היא עשתה את זה ממש חלק.
בגיל שנתיים וחצי נגמלה מטיטול ביום, בגיל 3 וחצי נגמלה מטיטול בלילה.
חצי שנה היה בסדר.
הרטבת לילה זה לא עניין פשוט.
ישנם סיבות רבות לכך.
רגשיות, גופניות
ובמרבית המקרים זהו שילוב של שתיהן.
היום נתמקד בחלק הרגשי:
ואם מישהי מזהה את עצמה, והיה זה שכרי:)
סיבות רגשיות יכולות להיות למשל קנאה.
הצטרפות אח קטן למשפחה היא הרבה פעמים סיבה לכך. ילד קטן שעד עתה זכה להיות המוקד של הבית ועכשיו מתבקש להתחלק בתשומת הלב עם תינוקת קטנה וצווחת…
בתת המודע הוא חייב להיכנס חזרה לתמונה.
כדי שלא יתעלמו ממנו.
הוא מתחיל להרטיב במיטה.
לעיתים באמת קל לנו למצוא את הסיבה להרטבה,
בוודאי אם זה קורה בעקבות לידת תינוק או מעבר דירה/מסגרת חדשה.
ילד שפתאום החל להרטיב לאחר שנגמל כבר זה תמרור אזהרה!
צריך לחפש ולחפור כדי למצוא את הסיבה.
בד"כ הסיבה רגשית!
בד"כ לא קורה שהילד 'איבד' את השליטה על סוגריו. (למעט דלקת בדרכי השתן וכד')
אצל רחלי בת ה -4, נעמי הייתה צריכה לעשות קצת עבודת בלשות.
בבית לא היה שינוי כלל, הגננת לא דיווחה על כל קושי עם רחלי.
היא עודדה מאוד את רחלי לספר על הגן ולאט לאט סיפרה רחלי שיש ילדה בגן שכל הזמן מרביצה לה 'שהגננת לא רואה'…
נעמי החכמה טיפלה בנושא בלי הרבה רעש.
בחוכמתה הזמינה את הילדה לביתה,
העצימה את שתיהן,
הפכה אותן לחברות ובכך הרוויחה כפליים.
רחלי הפסיקה להרטיב כמעט מיד,
בתה הרוויחה חברה טובה, על הדרך לימדה את שתיהן חברות מה היא…..
האמת היא שהרטבת לילה זהו אתגר אמיתי לכל הורה.
זה מעמיד במבחן את כל בסבלנות, והשליטה העצמית שלנו.
אם גם את מתמודדת עם סיפור דומה, נסי בכל האמצעים שבכוחך לגלות מדוע החלה התופעה,
השתדלי לתקן מה שביכולתך.
כל ילד מייצג בעיה אישית שונה. אין פתרון קסמים.
ברוב המקרים, שלב הגמילה מהרטבה בשנת הלילה מגיע בשלב מאוחר יותר מאשר שלב הגמילה מהרטבה בשינה ביום.
שליטה מודעת בסוגרים ושליטה בהם מתוך שינה עמוקה,
זה מיומנות אחרת לגמרי!
לעיתים גמילת לילה יכולה לבוא גם כשנה לאחר שהילד נגמל ביום ולעיתים אפילו יותר.
הילד גדל קצת, ועדיין מרטיב בלילה.
הרטבת לילה נחשבת לבעיה רפואית רק מגיל 5 אצל בנות, וגיל 6 אצל בנים. ויש מה לעשות!
זה בהחלט נורמטיבי שהילד ייגמל בלילה רק בגילאי 5-6.
אני יודעת שזה קשה ולפעמים גם נראה בלתי אפשרי,
אבל,
הדבר החשוב ביותר, בקשר להרטבת לילה, הוא לא לאבד שליטה.
לכבד את הילדים, לא לפגוע בהם, לא לכעוס, לא להאשים…
אסור, פשוט אסור לגעור, לאיים, לבייש, לנזוף או להיות קדושה מעונה וקפואה.
סבלנות – זאת מילת המפתח.
לתת המון אמפתיה, להבין מה עובר עליהם, (חשוב להבין מה חש הילד, המון בושה, אשמה, ייאוש, דימוי עצמי נמוך….)
לחכות לו.
להבין.
להיות אתו ברגעים הקשים,
לעודד אותו, ולהאמין ביכולתו שיצליח!