גמילה מטיטול- חלק ג'

גמילה – רגרסיה? ומה עושים בשינה?

אסתר שלחה לי מייל:
דחוף! דחוף! דחוף! מה לעשות עם חני שלי, בת 4, נהדרת, מקסימה, נבונה. שנה שלימה הייתה גמולה ביום. לגמרי. בלי תקלות בכלל!
פתאום מתחילה לפספס. בגן, בבית, אצל אמא שלי…..
מה קורה לה? יכול להיות שהיא שכחה? איבדה 'את זה'?
כבר רציתי להוריד טיטול גם בלילה. מה עושים עכשיו????

יכול להיות שיש כאן רגרסיה?

מהי רגרסיה?
רֶגְרֶסְיָה
שֵׁם עֶצֶם – נְקֵבָה
נְסִיגָה לְאָחוֹר, שִׁיבָה לְצוּרוֹת קְדוּמוֹת נֶחְשָׁלוֹת יוֹתֵר: רֶגְרֶסְיָה בַּהִתְפַּתְּחוּת. רֶגְרֶסְיָה תַּרְבּוּתִית.
בפסיכולוגיה
תְּסוּגָה, חֲזָרָה שֶׁל הַפְּרָט לְשָׁלָב מֻקְדָּם יוֹתֵר שֶׁל הִתְנַהֲגוּת.

אז חשוב לדעת!
אין בתהליך הגמילה רגרסיה!
ילד שהצליח לשלוט בצרכיו לא מאבד את היכולת הזאת!
אם הוא מפספס סימן שבחר מרצונו לעשות זאת וצריך לנסות להבין מדוע.
בגיל הרך אין כוונות זדון והילד לעולם לא עושה דווקא נגד ההורה.
אם ההורה מרגיש שהילד עושה דווקא צריך להבין מדוע.
לעיתים ההורה עסוק מידי בעצמו מאשר בצרכים של הילד.
אז אסתר, לפני שאת מתחילה להוריד טיטול בלילה תעשו חושבים מה קורה עם חני.
וגם אם
לא נולד לכם תינוק חדש,
לא נסעתם לחו"ל לשבוע,
לא עברתם דירה,
הכל בגן נראה כרגיל,
הגננת מדווחת שאין שום שינוי,
נכון ונכון ונכון.
אבל אסתר,
הילדה הקטנה שלך צריכה אותך עכשיו!
אז תעצרי דקה, תסתכלי לה בעיניים ותני לה את זה!

תמיד. אבל תמיד, הרטבה אצל ילד גמול לגמרי
(שאין בעיה פזיולוגית/גופנית)
זה תמרור אזהרה.
אור אדום מהבהב.
עצרו!

זהו הזמן לעצור ולנסות לחשוב –
מה הילד שלי צריך ממני עכשיו???

וברגע שהמשבר יחלוף, תוכלי לגמול אותה גם בלילה.
תוכלו להעזר בטיפ בסוף……

אז איך מתחילים להוריד טיטול בשינה?

בואו נתחיל עם שנת הצהרים. (אם הוא ישן)
כאשר הילד מתעורר משנת הצהריים יבש בד"כ, אפשר להתחיל להוריד לו את הטיטול.
שלב הגמילה בלילה מגיע בד"כ מאוחר יותר מאשר ביום.
גמילת לילה יכולה לבוא גם כשנה לאחר גמילת יום ואף יותר מכך.
זה בהחלט נורמטיבי שהילד ייגמל בלילה רק בגלאי 5-6

ילדים ששותים בקבוקים מלאים לפני השינה, יהיה להם קשה לשלוט על הסוגרים.
תנו שתיה בארוחת ערב וזהו.
לא חייבים לשתות במיטה!
כדאי לעקוב האם שבוע רצוף הילד קם בבוקר עם טיטול יבש, זאת אינדיקציה אם הילד יוכל לשלוט בסוגריו בלילה.
אז אפשר להעביר מסר לילד, אתה בוגר, ומסוגל ונותנים לו לישון ללא טיטול.
בלילה מדובר רק בצרכים קטנים.
צרכים גדולים יצאו בד"כ בשעות העיירות!

עוד כמה טיפים –

1. הסתפקו רק במים, לא סוכרים.
   הסוכרים מעלים את האנרגיה בדם ודבר זה ממריץ את השלפוחית.
2. כדאי לוודא שהילד ירוקן את השלפוחית לפני השינה
3. כדאי להשאיר אור במסדרון ובשירותים.
4. ללמד את הילד את המסלול מהמיטה שלו אל השירותים.
5. לא כדאי להעיר בלילה כדי לקחת לשירותים – אז אנחנו לא מעבירים אחריות.
   במקרה של פספוס, מכינים לילד בגדים נקיים ליד המיטה וכן סדין יבש.
   בפעם הראשונה עוזרים לו מעט, בפעמים הבאות נותנים לא להחליף בעצמו.

אם הילד מתעקש על שינה בלילה עם טיטול, על ההורים ללכת עמו בקצב שלו עד שיהיה מוכן לכך.

עוד קצת הנחיות:

1. עצירות – לא מומלץ להתחיל בתהליך הגמילה אם הילד סובל מעצירות.
   במידה והילד מתחיל לסבול מעצירויות לאחר תהליך הגמילה זה עלול להוות אות שההתקדמות מהירה מידי עבורו.
   רצוי להרפות בלי להעביר לילד תחושת כישלון או ביקורת ולטפל בעצירות.
   (בקורס טיברלי תקבלו מענה מקיף לפתרון הבעיה. מומלץ לבוא וללמוד כדי לדעת איך לטפל בתופעה. אימהות מדווחות שהעצירות נעלמה לחלוטין לאחר הטיפול במגע!).
   רק לאחר רגיעת הבעיה, לחזור לניסיונות הגמילה.
2. פנצ'ר אינו אסון, חשוב להבין שכל פספוס הוא הזדמנות ללמידה והפנמה וכדאי לנצל זאת היטב.
   לא לתת מידי תשומת לב
   פשוט לתת לילד להבין סיבה ותוצאה.
   לתת לו הזדמנות להחליף בגדים בעצמו.
   ילד בן שנתיים מסוגל בהחלט להחליף בגדים לעצמו!
   גם לנגב הוא יכול, הראי לו היכן נמצא הסמרטוט!
   התגובה של ההורה צריכה להיות עניינית: לא נורא, הנה הבגדים היבשים. להדריך אותו ולצאת בלי הרבה תשומת לב. זה לא עונש, זאת דרך המאפשרת לו לחוות באופן מלא את ההשלכות. את נמצאת שם ותעזרי לו אם יזדקק.
   אל תטיפי לו ואל תשפילי אותו רק עשי אותו שותף בתהליך.
   אם הוא יראה שזה קצת קשה לו אם הוא מפספס, הוא צריך לעזוב את המשחק, ללכת לחדר האמבטיה, להוריד לבד, להתלבש בעצמו, הוא יבין שזה לא כ"כ משתלם לפספס ולכן כדאי לעשות בשירותים.
   מה גם שההורים יתנו לו את מלא תשומת הלב כאשר מצליח!
3. לעיתים הילד מעדיף להתאפק ולא לעשות צרכים כלל כל הבוקר עד כדי עצירות.
   צריך לעשות חושבים ולנסות להבין מה הילד משיג מכך?
   האם יש לחץ יותר מידי? ביקורת? אולי אפילו יש המון תשומת לב סביב העניין שמאוד משתלם לו?

כדאי פשוט לא לתת תשומת לב לכך והעניינים יירגעו,

לסיכום
לכל ילד זמן, בשלות והרגע שלו. הוא יצליח, אין ספק. בבקשה אל תאבדו את הסבלנות.
(וואו, וזה באמת קשה…)
אל תלחצו
אל תבקרו
חשוב להיות נינוחים ורגועים,
לא לצאת למאבקי כוח
לשחרר לגמרי….
העבירו את השליטה והאחריות לילד הגדול והנפלא שלכם
והאמינו בכל ליבכם שיצליח!

בהצלחה!