גבולות! גבולות! 2

כתבנו רשימה. מה הלאה?

"הי רונית
את לא מבינה באיזה עיתוי שלחת את המייל הזה!!!
אני פותחת את המייל אחרי שדיברנו אני ובעלי שהילדה שלנו בת ה 4 זקוקה לגבולות ואז אני רואה את המייל שלך על גבולות
הארה משמים!
אז דבר ראשון תודה!
אח"כ ישבנו על מה שכתבת וכבר עשינו שיעורי בית

הגבולות שאנחנו רוצים לשים עליהם דגש הם:
1. לא יוצאים מהבית בלי רשות היא גם יכולה לרוץ אחרי בעלי כשהולך לתפילה וכו'
2. מרימה את התינוקת בת ה9 חודשים יכולה להציק לה עד כאב ממש.
3. עוברת כביש לבד ויורדת לכביש
4. לא לצאת מהמקלחת בלי מגבת/ בגדים.

אשמח אם תגידי לי מה לעשות
שוב תודה"

"רונית יקרה!
נגעת בנקודה כואבת! אני ממש מרגישה שגבולות זה נושא שקשה לי אתו! קביעת גבולות והתמדה בזה…
הייתי מוסיפה גבול שאין לזרוק חפצים בבית – זה נשמע מובן מאליו אבל לצערי הוא משתמש בזה כשעצבני ולא מקבל מה שרוצה"!!
יש לי בבית ילדה בת 3.5 ותאומים בנים בני 2.6…"
כן, לגמרי שלישייה
אני מרגישה שהקשר ביני לבין סמכות וגבולות לא קרוב, מרגישה שאני מוותרת הרבה, או נאלצת לוותר בגלל ריבוי המשימות.
אז לרוב אני מכבה שריפות אבל הן ממשיכות לבעור במקומות אחרים בצורה הרבה יותר רצינית.
הבת שלי לא מוכנה לקבל "לא", היא הקובעת ואם משהו לא קורה אז יש בכי וצרחות בלי סוף עד שהיא מקבלת את מבוקשה.
תוסיפי לזה תאומים שובבים שרק מחפשים איך לגרום לה לצווח.

הרשימה שלי:
1. משחקים וקופצים רק על הרצפה (הכוונה לא על השולחן/ספות)
2. מדברים בקול נעים ורגוע.
3. בבית שלנו משתפים את כולם במשחק.
4. עוזרים אחד לשני ואוספים משחקים.
איך מנסחים בצורה חיובית לא מרביצים/נושכים/שורטים"??!!
"מאוד מאוד מעניין! תודה שאת מעלה נושאים כל כך חשובים וטובים!
אני רוצה שיהיה בבית שלנו כלל שכל אחד שחי בבית לוקח חלק מהתפעול שלו, יסדר את החדר, יפנה מהשולחן בסיום הארוחה, וכדו'
האם כדאי שאני אגיד שכולם יחד אחראיים לסדר את הבית/ חלק מהבית או לתת לכל ילד תחום אחריות שיהיה שייך רק לו?
מחכה לקבל את המייל הבא בנושא!
תודה רבה!!"

אז כתבנו איזושהי רשימה.
יש לנו את הדברים שממש ממש קריטיים לנו ומשם לא נזוז.
הגבולות חייבים להיות ברורים מאוד.
לא כדאי להחליט על משהו ערטילאי כמו:
"בבית שלנו כולם מסדרים"
אתם יודעים מה יקרה? כל אחד יטיל זאת על השני.
"אסור לזרוק חפצים בבית"
מתי? למי? זה לא מספיק ברור. (במיוחד אם הוא זורק כשהוא עצבני…..)
"אסתר לא מרימה את התינוקת לבד" – לא כדאי. אנחנו כן רוצים אינטראקציה בין הילדים, היא עושה זאת באגרסיביות כדי לקבל ממכם תשומת לב, אם היא תקבל תשומת לב על היותה גדולה, ממילא תפסיק ותהיה יותר עדינה)

במקום זה אפשר:

"לפני ארוחת ערב כל אחד מרים 10 דברים מהרצפה"

"בבית שלנו לא קופצים על הספה/השולחן"

"כל אחד לוקח בבוקר את הבגדים לכביסה"

"בבית שלנו מבקשים רשות/מודיעים לאמא לפני שיוצאים"

או:

"בבית שלנו כל אחד שקם מהשולחן מניח את הכלים בכיור."

קחו דברים קטנים.

דברים מאוד ספציפיים.

מכווני מטרה.

אם קשה לכם עם גבולות, בחרו רק אחד או שניים שאתם יודעים ובטוחים שתעמדו עליהם.

"בבית שלנו מותר לאכול רק חטיף אחד ליום"
זה גבול טוב בשביל התחלה. אתם הרי מחלקים (בתקוה שהם לא לוקחים לבד…), אתם יכולים לשלוט במצב ולא לקנות מ-ל-א-ן חטיפים.

כדאי להתחיל אפילו עם משהו קטנטן שאתם יודעים שעליו לא תוותרו בשום פנים ואופן יהיה מה שיהיה!!!!
אם זה זורם לכם יותר בקלות, אתם יכולים לבחור 1,2 עבור כל ילד (למשל: "יעלי עוברת כביש רק עם מישהו גדול" "יעלי לובשת פיג'מה אחרי האמבטיה וזורקת את המגבת לכביסה") ו3,4 עבור כולם יחד.

אז לא, אי אפשר סתם להנחית עליהם את הרשימה הזאת. ממש לא.
עד עכשיו היה כל כך טוב, 'איש הישר בעיניו יעשה',

אז למה שהמצב ישתנה?

אז תמיד חייבים לחבר את זה למשהו שייתן לילד הרגשה של עוצמה, כבוד, הנאה, חיבור.

לילדים בכל הגלאים כדאי לחבר את זה עם ההרגשה שהם גדולים ויכולים. אם הם גדולים אז יש להם גם תפקידים וזכויות בבית.

חשבו, איזה תפקיד הם יכולים לקבל?

איזה זכויות אפשר לתת להם?

אז אל תספרו שבחרתם לילד תפקיד לאסוף כל יום את הכביסה ולשים בארון.

אל תכתבו לי שבחרתם לילד תפקיד לסדר את הסלון.

מה הילד שלכם ירוויח מזה שהוא אוסף את הכביסה???

מה הוא ירוויח מזה שהוא מסדר את הסלון????

בשביל זה שווה לו להיות גדול???

אני מתכוונת לתפקיד שהוא ירוויח ממנו הרגשה טובה, תפקיד שיעצים אותו, שהוא יעשה אותו בשמחה!

למשל:

בגלל שמוישי גדול, כל יום חמישי הוא הולך עם אבא למכולת ובוחר עבור כולם ממתק לשבת.

זה תפקיד חשוב וכייפי!

בגלל שרחלי גדולה היא תכין עם אמא כל יום שני את ארוחת הערב.

זה תפקיד שווה!

עוד דוגמאות לתפקידים 'שווים':

הדסה בת השלוש תוציא כל ערב את המעדנים מהמקרר.

אברימי בן השבע ידאג לסדר את המקומות של האורחים סביב השולחן ולכתוב שמות עבור כל אחד.

יעלי בת העשר אחראית להתקשר כל יום רביעי לסבתא ולדבר איתה.

נסו לחשוב על תפקיד שהילד יעשה בשמחה, תהיה לו הרגשה טובה וסיפוק, הוא יקבל על זה פידבקים מכל הסביבה, שהוא ירוויח מזה!

נסו לחשוב על תפקיד כזה לכל ילד.

בואו נחבר לזה גם זכויות.

איזה זכויות יקבל בבית הילד הגדול?

בגלל שמוישי גדול, רק הוא הולך עם אבא לבית הכנסת בשבת.

רחלי היא הגדולה שלנו בבית ולכן תמיד היא מחלקת את החטיפים.

יעקב בן השבע יקבל גביע קידוש כמו אבא וגם הוא 'יקדש' בשולחן שבת.

יעל בת העשר יכולה ללכת עם אמא לחנות ולבחור בעצמה את הסוודר שהיא אוהבת.

אז בחרתם לכל ילד תפקיד וגם זכויות.

אפשר גם לרשום רשימה של תפקידים 'שווים' וגם קצת פחות ולתת לילדים לבחור מה הם רוצים לעשות.

עכשיו כדאי לעשות בבית אסיפה משפחתית.

אבא, אמא, ילדים.

עשיתם את זה פעם?

ממתקים, שתיה, אווירה טובה.

אפשר גם לתלות פתקים שאתם מזמינים את כולם לאסיפה גורלית וחשובה……

זה חייב להיות באווירה טובה, בכיף, ברצון.

העצימו את הילדים. פנו לכולם יחד ואל כל אחד בנפרד. הדגישו כמה הם

טובים,

אחראיים,

חרוצים

יכולים.

התחילו בזכויות

המשיכו לתפקיד 'שווה'

סיימו בגבולות.

בגלל שאתם גדולים ויכולים יש בבית שלנו גם כללים וחוקים כדי שיהיה טוב ונחמד לכולנו לגור בבית הזה.

כתבו הכל על דף גדול.

זכויות

תפקידים

גבולות.

הכל מאוד ברור.

לילדים קטנים אפשר גם לצייר.

העבירו הכל הצורה ברורה, מדויקת, החלטית.

תנו מקום לשאלות, טענות, הבהרות, תלונות…..

אך המילה האחרונה היא של ההורים.

ברורה,

החלטית,

סופית!

הכל הובן?

כולם יצאו עם הרגשה טובה?

ממחר, מתחילים!

צאו לדרך,

אתם יחד. שני ההורים. נחושים וחזקים.

מה שתשדרו זה מה שיהיה!

בע"ה בפוסט הבא אתן טיפים חשובים לעמוד על שלכם ולהתמיד בגבולות.

תוכלו לספר לי גם על קשיים שנתקלתם בהם.

מקווה שהפוסט הזה יגיע יותר מהר….

בהצלחה רבה!