שלום רונית,
רציתי לספר לך, זה בטח ייתן לך סיפוק שנתרמתי מהפוסטים שלך במיילים.
יש לי בת בת שנתיים, ותינוק בן 4 חודשים
(ועוד 2 גדולים יותר).
בשבועיים-שלושה האחרונים בת השנתיים מאד רגישה לפרידות (הגננת שלה לא הייתה שבוע בגן, ולדעתי עכשיו גם הגיע לה 'מעין משבר של הלידה')
היום בבוקר קמה במצב רוח של בכי ויללות, ומה שהרגיע אותה היה פשוט – חיבוק.
חיבקתי אותה אלי ונתתי לה כמה זמן שרצתה, עד שהיא עזבה מעצמה ופשוט נרגעה.
תודה על הידע הפשוט הזה.
נחמה
תודה, נחמה על המייל הפשוט הזה.
תודה שהזכרת לנו ערכו של חיבוק,
בימים עמוסים אלו…..
תודה שהזכרת כי זה,
כ"כ פשוט.
כ"כ נצרך.
חוסך המון מלל.
חוסך זמן.
חוסך כוחות.
נותן כוחות.
מצרך חינמי לחלוטין….
אל תוותרו!
חיבוק.
כ"כ הרבה דיברנו על החיבוקים וכמה זה קריטי.
הנה טיפה ריענון:
חייבים לחבק את הילדים שלנו כמה שיותר ובמיוחד
כשאנחנו כועסים עליהם!
זה מוריד את הורמון הלחץ. גם שלנו, גם שלהם.
ועוד חשוב לדעת:
חיבוק משכך כאבים!
כאשר חיבוק נמשך יותר מ – 20 שניות, המוח משחרר אוקסיטוצין – הורמון שמרגיע, מסדיר נשימה, מפחית חרדות ואפילו מרפא ומשכך כאבים.
במקום להסביר,
להתחנן,
לבקש,
לצעוק,
להתעצבן……
פשוט…… חיבוק.
ואז גם הם נרגעים……
וגם אתם……..
כי אם החיבוק נמשך יותר מ -20 שניות, (תספרו בלב),
גם המוח שלו, וגם המוח שלכם,
מפרישים הורמון שמרגיע…….
2 במחיר 1!
איזה כיף!
וגם,
וגם,
יחד עם החיבוק,
אל תשכחו ללחוש להם באוזן,
בימים עמוסים אלו,
כמה אתם אוהבים אותם….
וגם לאלו שמאוד קשה להגיד את המילים האלו ביומיום,
יחד עם חיבוק זה משתלב מצוין!
"ילד/ה שלי, אני כל כך אוהב/ת אותך!
איזה הורים מדהימים אנחנו!!!