ילד/ה שלי, אני אוהב/ת אותך! 2

תגובות, תובנות, עצות

פניה לאבות

אז קיבלתי מכן הרבה תגובות. מכל הסוגים.
הבטחתי לשתף.
משתדלת לצטט במדויק.
בסוף סיכמתי את העצות שלכן.
לא כותבת את שמות הנשים שהגיבו.
לא שאלתי את רשותן ולכן הכל בעילום שם.
העיקר התחושות, התובנות והעצות.
ואם מישהי מכן תגיד עכשיו לילדים שלה את המילים
"ילד/ה שלי, אני אוהב/ת אותך"
יותר בקלות, בזרימה, באמת,
והיה זה שכרי!

אז בואו נתחיל עם השיתוף והתחושות:

"לא אומרת בדרך כלל…אחרי גיל 5 בערך ..
למה? כי כולם בבית ציניים…. להתחיל עכשיו – בלתי אפשרי. יגיבו בצינות, או סתם יהיו בשוק… וגם – באיזה הקשר? לפני ביה"ס? כשחוזרים? כשהולכים לישון? לא קשור…."
"אז אני מהזן שקשה לו…
השתפרתי הרבה, ולקטנים אני אומרת את זה הרבה,
לגדולים הרבה פחות.
וכשאני אומרת את זה לבכור שלי בן 15 (פעם בשבוע-שבועיים)
הוא לא יודע איך לאכול את זה.
במקרה הטוב הוא מהנהן או אומר אההה,
במקרה הפחות טוב הוא מתעצבן או לא מבין מה הקשר"

"לא נראה לי שאני מסוגלת…אולי כשהבן ייסע לישיבה.
בחור בן 20…. לא פשוט….
צריך הקשר….
הילדים פה גדולים:
20,17,14,12
בעיה!"

"שלום, לי מאוד קשה. אני לא בטוחה שאי פעם יזמתי ואמרתי את זה לאחד הילדים שלי. רק אם הם אמרו לי, אז אמרתי – גם אני. וגם זה בכוח. אולי כי ההורים שלי לא השתמשו בשפה כזו בבית. גם לאמא שלי אני לא אומרת את זה, למרות שבשנים האחרונות היא כן התחילה להגיד לי.
אשמח לעצה איך אני יכולה להגיד את זה לילדים שלי, כי לדעתי זה לא יקרה… ילדים בני 4-7 ותינוקת"

"כן, כן, קשה ממש לומר. שנה שעברה קיבלתי על עצמי לומר פעם ביום לילד שאני אוהבת אותו."

"שלום רונית.
לגבי המחקר-
לילד בן השנה זה ממש מחליק,
אבל לאחיו הגדולים זה ממש קשה לי.
בלנ"ד אנסה מחר.

"טוב, כמובן שנגעת בנקודה רגישה.
אני באה מבית שלא אמרו לי את זה כל יום, אלא אולי אחת ל 5 שנים.
ואולי גם זה לא…
והתחתנתי בידיעה שאני לא יהיה כזאת,
ואכן זכיתי בשלושה ילדים בינתיים,
ואני ממש משתדלת לומר את זה לילדי וזה הולך ככה,
לקטן 20 פעמים ביום
לבת השנתיים וחצי 5
ולבת ה 5 לפחות פעם ביום או פעם ביומיים וכשאני אומרת לה את זה, זה רק בגלל שאני מחייבת את עצמי לא להעביר יום ללא זה.
בסוגריים גם לבעלי זה היה קשה לומר ועדיין קשה מאד, תשאלי אותי למה??
אין לי כמעט מושג!
אשמח לשמוע את תוצאות המחקר…
תודה על הכל"

‫"שלום רונית.
לגבי המחקר –
זה היה לי ממש קשה להוציא את המילים האלו, לא להאמין.
התחלתי עם בת ה-5, והעזתי גם לבת ה-11,
בהמשך אולי אני אעז גם לבחור בר מצווה.
אבל באמת הפרס היה לראות את הפרצוף הכ"כ שמח שלהם מהמשפט הזה..
בת ה-11 אמרה איייי (עם חיריק) סוג של חיחיחי
אבל אני מאמינה שזה היה בגלל גורם ההפתעה של תוכן המשפט.
אני מקווה לומר את זה שוב."

נשים מעלות תובנות:

"שלום רונית.
זה בעיניי אחד המכתבים החשובים.
מיד כשקראתי את המכתב חשבתי בליבי
ברור שזה משפט חשוב וחיוני.
זה משפט שיכול לרפא.
ומי אם לא אנו ההורים נגיד זאת לילדים,
אחרי יום לימודים ארוך,
אחרי שאולי מישהו פגע בהם.
מי אם לא אני אמורה לבנות בהם את הביטחון העצמי.
אבל
במחקר שעשיתי עם עצמי
לצערי ראיתי,
שמהר מידי הלב שלי גם נסחף
אם במטלות הבית
אם בעקבות שהילד המתוק שלי לא בדיוק עושה את רצוני
אולי צועק / לא מקשיב / עושה שטויות / מציק לאחים
ואז אני מוצאת את עצמי עוברת, בלי לשים לב, למצב של שוטרת.
פוקדת, מזרזת, מוכיחה.
ובלילה כשהאפרוחים רגועים
ואני מודה על צלילי נשימותיהם הרגועות.
אני כל כך רוצה לחבק אותם,
ולהגיד להם, תדע לך למרות כל היום שעבר
אני אוהבת אותך.
רונית היקרה,
לך יש אולי רעיון,
איך לחזור בחזרה ללב האוהב שבתוכי,
עוד לפני שהילד כבר ישן
ולהגיד לו את זה במהלך היום?
אימא אוהבת אותך. אתה ילד שלי.
מחכה לתשובה
ומקווה שתרמתי למחקר במשהו."

"רונית יקרה!
העלית נושא חשוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לנו כהורים מוצרים
שלא צריך לרכוש אותם בחנויות!!
שלא עולים כסף!!
שלא עולים זמן!!
זמינים!
ניידים !! הולכים איתנו לכל מקום !!
למוצרים הללו קוראים פה מפיק מרגליות וידיים מחבקות !!
היכולת לבטא בפה את אהבתנו לילדים
ולעצור לרגעים ספורים לתת חיבוק.
בבוקר לפני פרידה ליום עמוס
ובערב לפני השינה.
שימוש נכון במוצרים האלו חוסך להורים מלא כסף!
טיפולים רגשיים,
התפרצויות כעס
וכל מיני מרעין בישין..
תתחילו להשתמש ותיהנו מהקסם!!
תודה רונית על העלאת נושאים חשובים ורגישים !!
מלא הצלחה!!"

"קשה להגיד לכולם רק לקטן בן השנתיים..
יכול להיות שהוא מרגיש לי חסר אונים ולכן אני בטבעיות אומרת את זה..
נראה לי שזה גם אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר…
כי לגדולים יותר וכל שכן לבן הזוג יש ציפיות ואכזבות ואולי יצפו לשמוע כל פעם
ולא יבינו מה קרה פתאום כשלא אומרת את זה..
גם נראה לי שקשור לזה הכעס שעל תינוק את לא יכולה לכעוס הוא פשוט חלק ממך..
ואולי את סוג של אומרת שאת אוהבת את עצמך בעצם את מחזירה אהבה לעצמך דרך התינוק..
עד כאן הגיגיי …"

"אתמול כל היום חשבתי לעצמי, למה זה קשה אצל הגדולים.
בת ה16 שלי מופנמת. יהיה לה ממש מביך לשמוע "אני אוהבת אותך". אני משתמשת בתחליפים: בכורה שלי. אין עליך.
בן ה14 כן מקבל לפעמים אני אוהבת אותך. אבל זה יוצא לי רק בזמנים נדירים. לא יודעת לשים את הנקודה מתי. אבל לוקחת לתשומת ליבי להרבות.
כן יוצא לי לומר לכל החברה: ילדים שלי. אני אוהבת אתכם.
אולי זה עצה למי שקשה לה- לומר לכולם, בתור התחלה- זה פחות אישי.
נראה לי שקשה להגיד כי זה מתקבל ילדותי. לא מתוחכם. אז אנחנו גם פוחדות כאילו לזלזל באינטליגנציה של הגדולים שלנו."

‫"ברור שמי שרגיל מגיל קטן זה בא לו יותר בקלות!
אבל גם מי שלא התחיל בגיל הקטן חייב להתחיל להחמיא ולתת חום ואהבה.
אחרת הוא מנחיל לילדים שלו את הקור רוח וחוזר חלילה,
צריך להבין שילדים גדולים שלא שומעים מילים מחממות יחפשו את זה בצורה שלילית והרחוב היום………….ה' ישמור!!!
לדעתי מה שמאוד יכול לעזור זה לרשום בפנקס דף עם כל התכונות הטובות והמעלות שיש לילד (ואין ספק שלכל אחד יש הרבה!)
לב טוב, שמחה, ויתור, עזרה לשני, אצילות וכו'…
ברגע שההורים קוראים את המעלות הטובות ומתרכזים בחיובי הם פתאום יראו את הילד כגוש של טוב וממילא המחמאה תפרוץ החוצה (מקווה!!!)"

‫

"כמו תמיד את מרתקת.
בקלות ב’ה אני אומרת "אני אוהבת אותך" ומחבקת, אבל תודה על התזכורת כי בעומס שוכחים.."

"רונית יקרה!
אני סבתא ב"ה, רק לפני שנה ורבע התחתנה בתי הקטנה והיחידה.
לפניה נולדו רק בנים, ב"ה.
אני לא זוכרת אם אמרתי את המשפט הזה כ ל י ו ם לכל אחד,
אך בטוח שאמרתי לכל אחד ואחת מהם הרבה פעמים במשך החיים!!!
בתוספת חיבוק אמיץ ונשיקות!
בתי היא הקטנה בבית, והיא קבלה ב"ה חום ואהבה בכמויות!
מילים טובות, חיבוקים ונשיקות וכמובן את המשפט:
"ילדה שלי, יקרה ואהובה, אני אוהבת אותך מאד מאד מאד!!!"
לא קשה לי לומר את המילים הללו, אך למשל, אחד הילדים שלי, לא רצה לשמוע שום שבח וגם התנגד לחיבוקים ונשיקות!
היה לי קשה עם זה, כי שמעתי שדווקא מי שדוחה הבעת אהבה – הוא זה שצריך אותה מאד.
התעלמתי מהתנגדויותיו ובכ"ז נישקתי וחיבקתי!
לפעמים כשהתחלתי לומר לו מילים טובות –
הוא פשוט היה אוטם את אוזניו באצבעותיו,
כדי לא לשמוע.
עד היום – והוא כבר אב למספר לא מבוטל של ילדים בלעה"ר כן ירבו,
כשאני אומרת לו מילים טובות עליו, הוא עונה לי: בסדר בסדר, טוב נו מה…
ועובר לדבר על דבר אחר…
בזמנו, התייעצתי עם הרב יחיאל יעקובזון שליט"א מה לעשות.
הוא אמר לי, שדווקא הילדים שמתנגדים לקבל חום ואהבה
הם הכי זקוקים לזה! הוא יעץ לי לשבת ליד בני לפני השינה
וכשהוא כבר ממש על סף הירדמות – לומר לו כמה אני אוהבת אותו
ואיזה ילד נהדר שהוא וכו'. הוא טען שבדקות האלה של לפני ההרדמות, המוח כבר
על "מצב שינה" ואז אין לילד את הכח להדוף את המילים הטובות וכך הן נכנסות
ישר לליבו ופועלות את פעילותן!
בתי שתחי', לעומתו, ממש שמחה על כל חיבוק ונשיקה ועל כל מילה טובה שנאמרה לה!
שאר הבנים, עד כמה שאני זוכרת – כן נהנו מהעניין, בכ"א, שתפו פעולה ונהנו מזה!
אין אהבה עזה יותר מאהבת אם לילדיה!
אנחנו רק צריכים לזכור להביע זאת בפניהם!!!"
"ברוך השם אני אומרת כל יום כמה וכמה פעמים ביום לילדות שלי שאני אוהבת אותן,
והן גם אומרות לי ברוך השם.
והשי"ת יעזור שהקשר האוהב והחם הזה ימשיך עמו"ש.
שכחתי לציין שהבנות שלי בגילאי 14, 15.5"

"ב"ה אני מהזן הזורם.
מוצאת את עצמי אומרת לילדתי המתוקה הרבה מאוד פעמים ביום בווריאציות שונות כמה אני אוהבת אותה!
הילדה שלי פחות אוהבת את החיבוקים אבל אני משתדלת לתת בכל זאת ברגעי הזדמנות (כמו מיד כשהיא קמה, אחרי המקלחת) ולצרף לזה אלפי נשיקות כמובן!
היא עדיין קטנה ואני מאוד מקווה שהאהבה תמשיך לזרום הן במילים והן בחיבוקים גם כשתהיה מתבגרת גדולה…"

‫ "אומרת אותו כמה פעמים ביום
כרגע הגדולה שלי בת 4
מקווה לא להפסיק אפעם"

‫ "ב"ה אני משתמשת במשפט הזה המון
לאחרונה יש יותר מודעות, הורי לא אמרו ל אותו הרבה אבל הצלחתי להרגיש שאוהבים אותי
אני חיכיתי לילדים כמה שנים טובות, והיום כל פעם שאני מרימה אותם, מחבקת ואומרת להם את המשפט בווריאציות שונות
פעם אמרתי לבת שלי – בת 3 את האוצר שלי והיא אמרה לי לא נכון, את האמת נבהלתי לרגע כי הם יודעים את זה גם מתוך שינה!
אמרתי לה כן נכון וכן נכון, ואז היא תיקנה אותי ואמרה – אני לא אוצר שלך אני אוצרית, (יש לנו שיר שחיברנו על אוצרית….) דודי – אוצר שלך ….."

עצות, עצות, עצות/ סיכום

¨ "לדעתי מה שמאוד יכול לעזור זה לרשום בפנקס דף עם כל התכונות הטובות והמעלות שיש לילד (ואין ספק שלכל אחד יש הרבה!)
לב טוב, שמחה, ויתור, עזרה לשני, אצילות וכו'…
ברגע שההורים קוראים את המעלות הטובות ומתרכזים בחיובי הם פתאום יראו את הילד כגוש של טוב וממילא המחמאה תפרוץ החוצה (מקווה!!!)"

¨ "עצה למי שקשה לה- לומר לכולם, בתור התחלה- זה פחות אישי."

 ¨"מאוד חשוב להגיד את המילים הפשוטות האלה מתוך הלב באמת.
ואז המילים כ"כ עוצמתיות עם כל הרגש והאהבה שזה חודר לדנ"א.
וגם אם נאמר פעם ב…זה שווה הרבה יותר מהמון פעמים בלי "כוונה".
וחשוב ביותר שנתחיל לאהוב את עצמנו, משם זה מתחיל…..
באהבה"

¨"בזמנו, התייעצתי עם הרב יחיאל יעקובזון שליט"א מה לעשות.
הוא אמר לי, שדווקא הילדים שמתנגדים לקבל חום ואהבה
הם הכי זקוקים לזה! הוא יעץ לי לשבת ליד בני לפני השינה
וכשהוא כבר ממש על סף הרדמות – לומר לו כמה אני אוהבת אותו
ואיזה ילד נהדר שהוא וכו'. הוא טען שבדקות האלה של לפני ההרדמות, המח כבר
על "מצב שינה" ואז אין לילד את הכח להדוף את המילים הטובות וכך הן נכנסות
ישר לליבו ופועלות את פעילותן!"

¨"צריך קודם לחשוב בעצמנו כמה אנחנו אוהבים את הילד, להעלות את זה למודעות שלנו ואח"כ זה יבוא מעצמו.
להגיד לעצמנו כל יום למה הוא כ"כ טוב, למצוא בכל ילד דברים טובים."

 ¨"לדעתי ההורה צריך קודם לאהוב את עצמו ולהכניס לו לתודעה משפטי אהבה,
כך יהיה לך יותר קל להחמיא לילדים בכל גיל.
כנראה שמי שיותר קשה לו, חווה ילדות ללא הרבה משפטי אהבה ומחמאות (לא מחייב).
צריך לשנן משפטי אהבה, כדאי להעריך את הילדים
ופשוט לקפוץ למים ולהחמיא
הפרס יהיה בטוח שווה….
אח"כ המחמאות יצאו בלי לחשוב…."

¨"אני חושבת על אפשרות להתחיל בכתיבה כמו בפתק קטן עם הסנדוויץ' לבית ספר וכדומה"

נקודה למחשבה!

לא קיבלתי אף תגובה מהאבות.
אולי זה בגלל שזה מאוד זורם להם ואין להם בעיה?
אולי הפוך,
זה ממש לא יוצא מהפה והם מתביישים להתחיל?
אז לטובת כל האבות שכן קוראים את הפוסט הזה,
תוכל להגיב?
מחכים לאיזו עצה מהאבות…….
תודה!

ופניה אישית אליך, הרעיה.
אשמח אם תדברי על כך עם בעלך.
לשמוע את התחושות, התובנות שלו.
כולנו נשמח לשמוע עצות!
ואם זה קשה לו לכתוב, תוכלי אפילו לכתוב בשמו…..