אני כבר חושדת שגם לו יש בעיות של קשב וריכוז..
מה עושים עם קשב וריכוז בגיל הרך?
אבחון וטיפול
"הוא בקושי ישן, אולי חצי שעה ביום, גם בלילה קשה להרדים אותו, נרדם רק באחת עשרה בלילה…."
היא כל הזמן בתנועה, קמה מוקדם בבוקר, מיד מחפשת כל מיני תעסוקות, כל הזמן צריך להשגיח עליה"
"הוא בן שנתיים, בקושי מתעניין במשחקים, לא יכול לשבת הרבה זמן ולשחק, לא מסוגל לשבת כשאני קוראת לו סיפור….."
"הוא מרבה לבכות, עצבני ומגיב במידה מוגזמת לרעשים ואורות……"
נתקלתם באחד הקשיים המתוארים כאן?
ברוכים הבאים למועדון!
היום אנחנו יודעים שהפרעת ויסות וקשב וריכוז קיימות כבר בגיל הרך.
לא מעט מהורי הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז בגיל הילדות מספרים שקשיי ויסות אפיינו את ילדם בהיותו תינוק.
בין היתר הם מתארים גם הפרעות שינה.
אחד מכל ארבעה תינוקות הסובלים מהפרעת שינה חמורה הוא בסיכון לפתח הפרעת קשב וריכוז בגיל טרום בית ספר.
קושי בויסות עצמי בגיל הרך יכול לגרום להפרעת קשב וריכוז בגיל בית הספר.
כיום נהוג לאבחן הפרעת קשב וריכוז רק מגיל גן חובה ואילך, אז אפשר לצפות מילד לבצע משימות המצריכות קשב מעל חצי שעה.
אך יש לנו סימנים מקדימים לכך כבר בגיל הרך.
כבר בגיל שנתיים אפשר לאתר ילד שמתקשה לשבת רצוף.
אתם חוששים מהפרעת קשב?
נסו לבדוק:
הוא מסוגל לשבת כשאתם קוראים לו סיפור?
הוא מתמיד במשחק משותף?
האם אתם רואים פעילות יתר או אימפולסיביות?
הוא יכול להשלים משימות ולמלא אחר הוראות?
הם ילדים מקסימים:
הם עקשנים,
הם כל הזמן דורשים תשומת לב,
הם רוצים את כל כולך כל היום,
הם סקרנים וחקרנים מאוד..
הורות לילדים אלו מאתגרת מאוד והופכת את ההורות למשימה לא קלה עבור כל מבוגר.
אתם חייבים המון סבלנות,
אורך רוח,
הכלה,
אמפתיה
וכוחות נפש.
ילדים הסובלים מכך זקוקים לביטחון שמקנים להם הוריהם, לגבולות ברורים, להכוונה ולשגרה מבורכת. כל התנהגות הורית חייבת להיות מלווה גם באמפתיה לקשייו של הילד.
אפשר להציע דיאטה סנסורית (פעילויות שונות שעוזרות לילדים למקד את הקשב שלהם).
מחקרים שעקבו אחר פעוטות שסבלו מהפרעות קשב הראו שככל שהילדים גדלו במשפחות סובלניות, מכילות ויציבות יותר, כך הם תפקדו טוב יותר בבגרותם.
אז החדשות הטובות הם שיש מה לעשות!
מחקר בדק מדגם אקראי של ילדים מגיל 0-7 ומצא ש 40% מהילדים שנבדקו הראו דרגות שונות של בעיות קשב וריכוז עד גיל חמש.
אולם רק 5% מסך כל הילדים המשיכו לסבול מהפרעות אלו בגיל מאוחר יותר!
גורמי המגן הם קשר חזק עם ההורים הכולל מגע עמוק וקבוע, יציבות במשפחה, היעדר בעיות גופניות אחרות ויכולת קוגניטיבית ומילולית בינונית ומעלה של הילד.
גורמי סיכון היו תפקוד משפחתי לקוי, קושי בקשר רגשי ופיזי עם האם, דחייה, ניכור או קשיחות יתר מצד ההורים.
כאשר היה קשר חזק ופנימי עם האם, הילדים סבלו פחות מהפרעה זו בבגרותם!
תפקיד ההורים גדול יותר מתפקידו של הגורם הגנטי!
אפשר לטפל ולמנוע בעיות של קשב וריכוז.
הטיפול במגע והקשר העמוק שנוצר עם הילדים מחולל פלאות.
המגע העמוק, העיסוי, הוויסות, הגבולות, הקשר המופלא שנוצר עם הילדים….
פתאום את מקבלת ילדים שמוכנים לשבת על משחק ולהתרכז, מוכנים לשבת ולקרוא ספר.
כל כך הרבה אמהות מדווחות שאחרי טיפול במגע הילדים מרוכזים, פחות תזזיתיים, מקשיבים.
קשר עמוק של מגע בין האם וילדה יכול למנוע בעיות של קשב וריכוז.
ילדים שקיבלו מגע עמוק ורצוף בתור תינוקות הפגינו הסתגלות טובה יותר למסגרת,
גמישות ביחסים בין-אישיים, רגישות גבוהה לזולת ויכולת גבוהה בפתרון בעיות
וכמובן, רוגע, ריכוז ויכולת לימודית גבוהה…..!
זהו טיפול טבעי, קל, פשוט, מחבר ומקשר.
"כל כך קל להרדים אותו עכשיו!"
"הוא הרבה יותר רגוע ומשתף פעולה…."
מזמינה אותך לנסות ולחוות
קשר מופלא של מגע.