זהירות עם האנטביוטיקה

שאלות שקיבלתי במייל:

"לבת שלי הייתה דלקת בעיניים, התחלתי טיפות אנטיביוטיות ואחרי יום זה השתפר. החלטתי להפסיק את הטיפות……זה יכול להיות מסוכן?"

"לבן שלי יש דלקות אוזניים כל הזמן, הרופא החליט לתת לו עכשיו כמה חודשים אנטיביוטיקה במינון נמוך למניעה, אני לא רוצה לתת לו כ"כ הרבה אנטיביוטיקה, הוא בסך הכל בן שנה, מה את מייעצת לעשות?"

רונית, מה דעתך, לבת שלי היו כאבים בגרון. זה השתפר וכבר לא כואב. הבעיה היא שהיינו אצל רופא אתמול, הוא שלח תרבית ומצלצל עכשיו שהתשובה חיובית וצריך לקחת אנטיביוטיקה. מה את אומרת, שנתחיל? אבל היא כבר מרגישה טוב……

אז מה עושים?

האמת היא,

שרוב בני האדם לא מסרבים לקחת אנטיביוטיקה.

לעיתים הם אפילו מבקשים מרשם כזה מהרופא…..

לפי כל המחקרים האחרונים יעילותה של האנטיביוטיקה הולכת ויורדת, בין השאר בגלל שימוש שגוי או מופרז הגורם לעלייה מהירה בעמידות חיידקים בפני אנטיביוטיקה.

אנטיביוטיקה היא למעשה רעל המשפיע על חיידקים. הן פוגעות בייצור החלבונים, חלוקת התאים ועוד של החיידקים.

הבעיה הגדולה היא כישרון ההתחכמות של החיידקים.

מחוללי המחלות, הפתוגנים, יודעים להסתגל לאנטיביוטיקה.

אוכלוסיות החיידקים מתרבות במהירות רבה ולכן גם מגיבות בזריזות ללחצים כגון אנטיביוטיקה.

גרוע מזה, יש חיידקים שמתחילים מעמדת יתרון מפני שכבר היו להם מפגשים קודמים עם אנטיביוטיקה.

חשיפה מתמדת לאנטיביוטיקה מובילה באמצעות ברירה טבעית להתפתחות עמידות גבוהה בכל מיני החיידקים, גם הסוגים המסוכנים שמהם אנחנו מנסים להיפטר!

לכן חשוב מאוד לדעת:

התחלתם?

סיימתם!!!!

המינון הנכון – ממית את כל החיידקים

אבל מינון נמוך…..

מינון נמוך משאיר בחיים חיידקים עמידים חלקית.

והם,

הם מולידים צאצאים עוד יותר חזקים!!!

מינון נמוך – זהו התרחיש הגרוע ביותר מבחינת פיתוח עמידות לאנטיביוטיקה.

מינון גבוה של אנטיביוטיקה מחסל (כמעט) את כל החיידקים. מינון נמוך מאפשר לחיידק לבצע שינויים ולהיעשות בהדרגה עמיד יותר, כך שבסופו של דבר נוצר נוצר מצב שבו חיידק מסוים מהווה סכנת חיים!

בואו לא נייצר חיידק-על!

לכן,

אם התחלתם טיפול כלשהו באנטיביוטיקה ולא משנה אם זה טיפות, סירופ או כדורים,

בבקשה סיימו את המינון כפי שקבע הרופא.

ועוד משהו חשוב,

מטרידה במיוחד השפעת האנטיביוטיקה על תינוקות.

טיפול אנטיביוטי בתינוקות, גם אם הוא קצר מאוד, משנה משמעותית את הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי שלהם ומשבשת את דפוסי ההתבססות של החיידק המועיל ביפידובקטריום. להתבססות חיידק זה תפקיד מרכזי בהתפתחות המערכת החיסונית של הילד.

לכן השימוש באנטיביוטיקה בגיל צעיר עלול להגביר את הסיכון לאלרגיה ולאסטמה אלרגית, ע"י צמצום ההשפעה המועילה של חשיפה לחיידקים.

במחקר רב מוקדי נרחב נמצא קשר בין שימוש באנטיביוטיקה בשנת החיים הראשונה לבין תסמיני

אסטמה,

קדחת השחת

ואקזמה

בילדים בני שש עד שבע.

יתכן גם ששימוש באנטיביוטיקה בגיל הרך קשור גם לנסיקה של שיעור האלרגיות למזון בקרב ילדים.

כל זה לא אומר שאסור לקחת אנטיביוטיקה.

היא מסוגלת להציל חיים,

ויש נסיבות שבהן היא הטיפול האפקטיבי היחיד.

הבעיה הגדולה היא דווקא השיפור הכמעט מיידי בהרגשה של המטופלים.

זה כשלעצמו מסוכן כי בשלב זה עדיין נשארים בדרך כלל הרבה מאוד חיידקים בגוף.

אם מפסיקים לקחת את התרופה, החיידקים ששרדו את תחילת הטיפול מקבלים הזדמנות לפתח עמידות מלאה לסוג האנטיביוטיקה הזה!

בפעם הבאה האנטיביוטיקה אולי לא תועיל לכם ואתם גם עלולים להדביק אחרים.

לכן חשוב, אם כבר התחלתם, המשיכו לקחת את המינון שנרשם לכם עד סוף התקופה!

אם עשיתם משטח גרון והמשטח יצא חיובי,

אסור לזלזל.

אולי אתם מרגישים טוב והחום ירד אבל תוצאות המשטח הראו שהחיידק עדיין בגוף!

חשוב להשתמש או באנטיביוטיקה רגילה או באנטיביוטיקה טבעית.

(כדאי להתייעץ עם נטורופתית מוסמכת!)

אם מערכת החיסון לא מספיק חזקה, חיידק זה, שעדיין נמצא בגוף, עלול לתקוף מערכות אחרות

וזה יכול להיות מסוכן!

לסיכום,

חייבים להיות זהירים כאשר משתמשים באנטיביוטיקה.

אם התחלתם, סיימו.

לא כדאי להשתמש במינונים נמוכים כדי למנוע דלקות.

במקרים אלו השתמשו באומנות המגע!

אם זוהה חיידק, טפלו!