מריבות בין אחים- א'

החלום שלנו בתור הורים זה לראות את הילדים
חיים בשלום,
אוהבים אחד את השני,
דואגים אחד לשני,
מוותרים,
מתחלקים,
חיים בהרמוניה,
וכולם מרגישים אהובים ורצויים.

אז מה עושים כשהם רבים, ואין כל כך הרמוניה בבית?

מלי שלחה לי שאלה: כל הזמן יש צעקות בבית, "אימא, תגידי לו", "אימא הוא הרס לי", "אימא, הוא לוקח לי"……
סה"כ 2 ילדים וכל הזמן מתווכחים ורבים. וזה יכול להגיע בשנייה למכות….
הגדול בן 7, הקטן בן 3.
אשמח אם תכתבי על זה ותתני לי הנחיות…..

אז הנה, אני כותבת. לטובת כולנו.
וכל מה שאכתוב כאן נכון גם לגבי ילדים גדולים ומתבגרים.
כל אחד ייקח את זה למקום שלו.

אז חשוב לדעת שביטויי קנאה בין אחים זה דבר נפוץ והוא גם לגיטימי.
לא כדאי לנסות לדכא או להתעלם מזה.
אז נכון שלא צריך בכוונה לתת יותר לאחד על חשבון השני.
אבל גם לא צריך להסתיר משהו שאת נותנת לילד אחד כדי שהשני לא יקנא.
הקנאה תהיה שם. תמיד.
אני מציעה גם לדבר עליה ולא לטאטא אותה מתחת לשולחן:
"נכון שקנינו עכשיו מעיל חדש ליעקב ולך לא. אני מבינה שאתה מקנא. אולי אפילו אתה כועס שלך לא קנינו. זה בסדר, מותר לך לקנא ולכעוס. אבל אצלנו בבית לא קונים לכולם, רק למי שצריך. הנה, אתה זוכר שהיית צריך קלמר חדש ורק לך קנינו?"

תמיד תהיה קנאה. תמיד יהיו מריבות.
אבל לפעמים אנחנו, ההורים, בלי משים, מגבירים את הקנאה והמריבות.
רוצים דוגמא? הנה:

בואי נשתמש בילדים של מלי בתור דוגמא.
(אני ממש לא מכירה אותם, אפילו לא יודעת איך קוראים להם אבל הם דוגמא טובה.)

בואי נכנס לבית שלהם אחה"צ, יאיר בן ה 7 משחק על הרצפה ונגיד שהוא בונה כביש ענק במגנטים.
בנימין בן ה 3 מגיע לשם, מנסה לשחק אתו, יאיר לא מסכים ואז בנימין שולח את הרגל שלו ובבעיטה מפרק חלק מהכביש הבנוי לתפארה.
יאיר מתעצבן ומחטיף לבנימין מכות.

בנימין רץ לאימא שלו בבכיות קורעות לב:
"אימא, יאיר הרביץ לי, תגידי לו!"
אימא שלו כועסת, ניגשת ליאיר וגוערת בו:
"יאיר, אתה הגדול, מותר להרביץ לבנימין? הוא בסה"כ בן שלוש, לא מרביצים לילדים קטנים! אתה חייב לוותר לו……"

מה בעצם קרה פה?
אימא של יאיר מצפה ממנו להתנהגות מסוימת אך לא מתחשבת כלל ברגשותיו.
בנימין הרי התחיל, הוא שבר לו מה שבנה. איך יאיר אמור להרגיש בקשר לכך?
בעצם בנימין הקטן מקבל לגיטימציה להציק ליאיר בגלל שהוא קטן גם אם הוא לא צודק….

זה יכול לקרות גם בין אחים הקרובים בגיל, אח ואחות…..

אם אנחנו מגנים תמיד על אחד, לא חשוב למה,
בגלל שהוא קטן,
הוא רגשן יותר,
הוא מתפרץ ראשון,
הוא ממהר להרביץ,
השני בוכה והוא לא….
לא משנה למה, אבל אנחנו רק מגבירים את הקנאה שממילא נמצאת שם!

יאיר מתהלך בבית בתחושה שלא מבינים אותו, לא מתחשבים ברגשותיו….
ואולי זה מה שעובר לו בראש:
בסך הכל ישבתי על הרצפה ושיחקתי, אני בכלל לא אשם. בנימין המעצבן הזה התחיל, הוא פרק לי את כל הכביש שבניתי…תמיד מאשימים אותי, תמיד אימא כועסת עלי, היא אפילו לא יודעת מה קרה…..אימא לא אוהבת אותי, היא אוהבת רק את בנימין……

ההרגשה הזאת של הילד הגדול שמתהלך בבית בתחושה שנענש על לא עוול בכפו זהו מתכון בדוק לקנאה, שנאת אחים ומריבות!
ואנחנו במו ידינו ליבינו את הקנאה ביניהם!

אז הנה נקודה ראשונה למחשבה:
בחנו את עצמכם, האם אתם מנסים תמיד להגן על אחד?
האם אתם ממהרים לשפוט ולהכריע בדין?

אל תמהרו לכעוס ולגעור,
אל תשלחו לחלל האוויר אמירות כמו:

"תמיד אתה מתחיל",
"למה את אף פעם לא יכולה לוותר?"
"למה תמיד אתה צועק?"
"כל הזמן את כועסת"…..

דבר ראשון, תווית גרועה מאוד לילד. אח"כ הוא פשוט יצדיק אותה וחבל…
חוץ מזה, התווית מעבירה מסר לילד שאין כאן שוויון.
תמיד תאשימי אותו בגלל שהוא כעסן/לא מוותר/צועק….

אם אנחנו מתערבים במריבות בין אחים, ובמיוחד אם אנחנו מגינים תמיד על אחד, אנחנו במו ידינו מגבירים שנאה וקנאה בין אחים!

עד כאן להיום. היריעה ארוכה.
באמת לא תמיד אנחנו מגינים על צד אחד ועדיין יש מריבות…..
יש הרבה מה לכתוב בנושא.
בינתיים רק בחנו את עצמך אם משהו מכל מה שהעליתי כאן נוגע אליכם. כתבו ושתפו אותי.
תוכלי לשלוח עוד שאלות בנושא.
אתייחס בע"ה לכל שאלה.
בפעם הבאה בע"ה אוסיף להתייחס לעוד היבטים במריבות בין אחים, אתן לכן הנחיה מה עושים בזמן אמת, כשהמריבה בשיאה, ואוסיף הנחיה לטיפול במגע.

אז רק טיפ אחד קטן לסיום,
נסו לדבר בבית על רגשות….עודדו את הילדים לספר איך מרגישים.
ספרו ודברו גם אתם על רגשותיכם…..

בקורס טיברלי, אומנות המגע והטיפול, נלמד בין היתר איך מפתחים 'כשירות רגשית'

ולכל השואלות, המתקשרות ושולחות המיילים:
אני פותחת קורסים בכל מקום שיש ביקוש.
התקשרי והרשמי.
ככל שיהיו יותר נשים, הקורסים יפתחו מהר יותר.
בדיוק סיפרה לי בתיה שמשתתפת באחד הקורסים:
בעלי לא מאמין בזה. עד שהוא לא ראה במו עיניו תוצאות בשטח….
הבת הקטנה הייתה מליאת ליחה. מצוננת ומשתעלת.
זה היה כמו קסם, פשוט עבד!
הצלחתי לעזור אותה, היא פלטה המון ליחה והשתחררה!
רק הידיעה שאני יכולה לעזור להם כשהם לא מרגישים טוב כבר עוזרת לי!

בס"ד
החלה הרשמה לקורס חדש בבני ברק.
מתחילה גם הרשמה לקורס בזום.
בשבוע הבא פותחת קורסים באשדוד.
אפשר להצטרף עדיין לקורס בירושלים וכן לקורס בבית שמש.
התקשרי והירשמי!
מחכה לך,
רונית