כשהשינה הופכת לחוויה ב'

'ללכת לישון' – אז איך עושים את זה נכון?

קורה גם אצליכם שהשינה היא שעה קשה?
לא אצל כולם.
אבל תמיד יש מה לשפר,
ותמיד יש משהו לקחת הביתה ולנסות….

אז איך עושים את זה נכון?

השיטה הזאת לא מתאימה לכולם.
הכי זה לא יתאים למרובעים שביננו.
וגם,
לאלה שרוצים לשלוט בשעת ההשכבה של הילדים.

אז,
איך מכשירים ילדים לשלוט במיומנות הקריטית הזאת:
אם מרגישים עייפים, הולכים לישון'?
הילד מרגיש מתי הוא עייף ויודע מה לעשות בנידון:
'ללכת לישון!'

צריך לדעת מראש:
מי שרוצה לפתח את המיומנות הזאת אצל ילדיו,
צריך לוותר לכמה זמן על השליטה בשעות השינה של הילדים.
הרעיון הוא לעזור לילדים ללמוד את המיומנות הזאת תוך כדי התערבות מינימלית.
כי בסופו של דבר,
זה יהיה תלוי בילדים מתי הם ילכו לישון.
זה יכול להיות מפחיד ומאיים:
מה יקרה אם הם אף פעם לא ילכו לישון?
איך הם יקומו בבוקר?
מה יהיה עם הלימודים?

מוכנים לנסות?

חוזרת שוב,
לא לכל ההורים מתאימה השיטה הזאת.
לא לכל ההורים מתאים שבוע או שבועיים של ניסיון.
כי זה יכול לקחת שבוע. אולי שבועיים.
צריך לדעת מראש שאין פה קיצורי דרך.
יש כאן לימוד אמיתי לחיים.

בימים הראשונים הם יכולים ללכת לישון מאוחר.
לא להיבהל.
הרי אתם לא מכריחים ולא צועקים.
צריך להיות מוכנים לכך מראש.
וגם אם לא תיישמו הכל,
וגם אם לא תתחברו לכל הנאמר,
בטוח תוכלו לקום ולומר:
למדנו דבר אחד או שניים בקשר לשעת ההשכבה!

אני משתמשת ב- 3 השלבים שד"ר דוקלף מארה"ב מביאה וחושפת. דגם הורות אוניברסלי חדש.
בפוסט זה נתחיל ונפרט את השלב הראשון.

שלב ראשון: הפסיקו לדבר, כמה שפחות מלל, אנרגיה שקטה
מתארגנים לקראת השינה כרגיל:
סידור המשחקים, ארוחת ערב, אמבטיה.

בבקשה,
אל תחלקו הוראות,
אל תדרשו דרישות,
לא לגעור/לנזוף/לזרז
תשתדלו לא להיגרר למריבות ולא להגיב לבכיות שלהם.
אם אסתי בדיוק עכשיו מתחילה בצרחות,
אפשר בקלות להיגרר לזה, להתפרץ, להגיב בחוזקה,
ולומר משפטים כמו:
"למה את בוכה, תגידי!"
"אסתי תפסיקי הרגע לבכות!"
"מי לקח לך?"
"מה את רוצה?"
ועוד.
מבול של מילים, דרישות, בקשות, הצהרות
מקפיץ את רמת האנרגיה באוויר ובחלל הבית.

דברו אל הילדים ברוגע, בשקט, בשלווה.
אולי בתוך תוכך את כבר רוצה שכל התהליך יסתיים כבר, שילכו כבר לישון….
אבל אין ברירה,
נשימה עמוקה.
אם יש חיכוכים ומריבות הגיבו בשקט ובאיפוק.
קחו את הזמן.
אנרגיה שקטה ורגועה. כמה שפחות מלל.
ואפילו אם תקחו רק את החלק הזה בהשכבת הילדים לישון,

דיינו!

נמשיך בע"ה בפוסט הבא.