גמילה מטיטול- חלק ב'

אז מה עושים עכשיו? איך מתחילים?

אז החלטנו להתחיל….

עצה ראשונה וחשובה:
הילד שלכם גדול, מבין, חכם ואפילו מדבר.
חשוב להכין אותו לתהליך.
זה אפשרי בכל גיל!
ספרו לו שעוד מעט, הוא יהיה גדול!
לכו ביחד לבחור סיר / יישבנון / לבנים
רצוי שתהליך הגמילה יהיה באמצעות הצעה לילד ולא הוראה, עשו זאת בחוכמה, בעדינות וברגישות.
כך ניתן להפוך זאת לחוויה טבעית וחיובית ולא לחוויה מלחיצה ומעיקה.

עכשיו נחלק לפי גילאים.

ילדים מגיל שנתיים ומעלה עד שנתיים וחצי, לא בוער לנו ואנחנו יכולים לחכות עם הורדת הטיטול באופן סופי לפסח, שקצת יתחמם…..

הפנו את תשומת ליבו של הילד ליציאותיו, קנו יישבנון או סיר ותנו לו לעלות עליו פעם ביום כל יום לפני האמבטיה. ממילא מורידים בגדים והוא בהישג יד. הפכו זאת לפעילות יומיומית קבועה. למדו אותו להסתדר בעצמו וללכת לבד לשירותים. שלא יצטרך אתכם.

אחרי שכבר למד לעלות לבד:

לא לעזור לו לעלות
לאפשר להוריד בגדים לבד (גם אם אתם לחוצים…)
לא להלחיץ
לא להתערב
לא לבדוק אם הוא עשה.
לא משנה התוצאה.
אל תדאגו, אם זה יקרה הוא כבר ידאג לעדכן אתכם….

כמובן אם הוא עושה, לשבח, להעצים ולשמוח.
הקפידו לשבח את המעשה עצמו.
אל תאמרו משפט סתמי כמו –
"איזה ילד גדול אתה!"
אלא שבחו את התוצאה – "תראו מה הילד הגדול שלנו הצליח לעשות בשירותים! כל הכבוד על מה שעשית!"

העבירו לילד מסר ברור שזה בשליטתו.
אתם תחכו בסבלנות עד שהוא יתחיל ויחליט לעשות בשירותים.
רק כך תחזקו אצלו את תחושת השליטה בעצמו ותזכו לשיתוף פעולה ממנו.

אחרי שזה הופך לפעילות יומיומית קבועה, כפית ונעשית על ידו בשמחה ובטוב לבב,
אפשר להוסיף עוד אחת כזאת כאשר הוא קם בבוקר.

זהו.
עכשיו נתמיד בכך כל יום.
תראו שמיום ליום הביצועים ישתפרו.

העונג שבהשתתפות בהישגו הוא הדבר היחיד הדרוש לתינוק כדי להניע אותו להצליח.
ככל שתהיי תומכת יותר,
סבלנית יותר,
שמחה יותר,
אוהבת יותר,
מאפשרת יותר,
התוצאות תהיינה טובות יותר!
הוא אוהב אותנו כל כך, רוצה שנהיה גאים בו….
אם הוא קולט מיד את הרעיון, אפשר לנסות להוריד טיטול.
אם לא, יש לכם את כל הזמן שבעולם, נחכה לפסח כדי להמשיך.

ילדים שכבר עברו את גיל 3 –
עדיפה גמילה בזמנה בחורף מגמילה בקיץ.

הוא מראה לך שהוא בשל, הוא מבקש, הוא מעוניין –
אל תחכי! הורידי עכשיו טיטול!
כמובן שגם פה חשובה ההכנה.
דברו על כך, קנו הכל וצאו לדרך!

כדאי לשתף את כל המשפחה.
לאסוף את כל האחים והאחיות ולעשות מעין טקס –
"ראו את הילד הגדול שלנו! זהו, מעכשיו הוא גדול כי…."
כל האחים שומעים, מריעים, משבחים, נותנים לו כבוד והערצה, מאמינים ביכולתו.
להסביר לילד שממחר בבוקר אין טיטול.
הוא ילך לשירותים כאשר הוא צריך.
העברת אחריות אל הילד.
יכול להיות שזה יעבוד מאוד יפה אך גם יכול להיות שאחרי שעה / שעתיים / שלוש הוא יעשה במכנסיים.
מצוין
רק כאשר הילד מפספס תוכל להתבצע תהליך של למידה והפנמה.
עד עכשיו הכל היה בתאוריה, עכשיו זה מתבצע הלכה למעשה!!!

התגובה לפנצ'ר: לא נורא, זה בסדר, אתה גדול ואתה תצליח, כנראה לא הספקת ללכת לשירותים, בוא נלך ביחד, ננקה ותראה לי איך אתה מחליף בגדים ומתלבש לבד.
משקפים לילד את התוצאה, מדריכים אותו ומלמדים אותו אך לא עושים בשבילו.
להשתדל לא להחליף לו בגדים, אלא לעזור לו, לתת לו לבד להחליף.
להדריך אותו ואח"כ לתת לו להסתדר לבד, רק כך הילד יחבר בין המעשה לתוצאה ואז נוצרת למידה!

היזהרו!

אם התוצאה של עשיה במכנסיים תהיה רווח גדול לילד – המון תשומת לב, להישאר אתו, לפנק אותו, ההתנהגות הזאת תישאר כדי להרוויח פינוק ונוכחות הורית.

אם מתרחשת תקלה, אל תעשו עניין גדול, פשוט אמרו את המילים החשובות הבאות:
"זה בסדר, בפעם הבאה תצליח יותר,
אנחנו סומכים עליך שתצליח!"

איזה מדהים!
כמה כוח יש למילים.
וגם אם אתם מפקפקים ביכולתו,
ולא, הוא לא מצליח כ"כ, ויש הרבה פספוסים….
עצם אמירת הדברים בכל הלב,
זה משכנע גם אותו וגם אתכם.
ככל שתגידו שוב ושוב את המילים,
אתם תשתכנעו בכוחו וביכולתו!

בהצלחה!!!
נמשיך בע"ה בפעם הבאה.