תינוק חדש-חלק ב'

שלום רונית,

תודה על האפשרות לשאול ולהתייעץ,

אני כרגע לאחר לידה שלישית.

בבית 2 בנות. הגדולה בת 3.5 והקטנה בת 1.5

אשמח לדעת איך להתנהל מולם מבחינת התינוק.

יש לי קושי כשהוא צריך לאכול והקטנה בדיוק רוצה על הידיים והיא מתחילה לבכות..

איך מנהלים צהריים שפויים כשהבעל בכולל ואני עם כולם?

יעל

 

יעל יקרה,

באמת אלו הרגעים הכי קשים.

למצוא את עצמך לבד עם תינוק קטן רעב, הבינונית צורחת ורוצה על הידיים, אולי גם הגדולה בדיוק רוצה משהו?

שימי לב שהתינוקת בת השנה וחצי בוחרת להתפרץ בזמנים שאת עסוקה עם התינוק.

איזה זמן טוב יותר מזה לבקש פינוק ועל הידיים?

יש לך ברגע זה 2 תינוקות. אולי לעיתים אפילו שלושה בבת אחת.

אז מה בכל זאת עושים?

הכי חשוב זה לא לאבד את העשתונות.

כאשר פועלים מתוך לחץ, הכל נהיה קשה יותר.

שתי נשימות עמוקות.

מישהו פה חייב לחכות וזה לא יכול להיות התינוק.

מציעה לך להכין איזו ערכה שאת מאפשרת לקחת כאשר את מאכילה את התינוק, ורק אז בלבד!

צבעים מיוחדים, מדבקות זוהרות, דפים בצבעים שונים….

זה יכול להיות גם ספר גדול שיעסיק יותר זמן, משחק חדש.

זה רק לזמן הזה. אח"כ אוספים.

מדהים כמה ערכה כזאת תורמת לשקט בבית כאשר את מאכילה.

אין מה לעשות, יש להציב מלכתחילה גבולות ברורים.

כאשר את מאכילה את התינוק, את לא יכולה לעשות שום דבר אחר. לא להרים, לא להביא, לא לקחת!

גם ילדה בת שנה וחצי מסוגלת להבין זאת אם את ממשיכה להיות רגועה, לא מתייחסת לצרחות, מאפשרת לה להתעסק עם ערכה לזמן הזה, ומבטיחה לה שעוד כמה דקות תתפני אליה.

ילדים שעוד לא מלאו להם שנתיים, הם בעצמם תינוקות.

חשוב לאפשר לה להמשיך להיות התינוקת שלכם. היא לא יכולה להתבגר בן לילה רק משום שיש בבית תינוק צעיר יותר.

ילדים בגיל שנה וחצי רוצים המון על הידיים…..

אחרי שגמרת להאכיל, גשי לתינוקת בת השנה וחצי, תני לה חיבוק גדול וספרי לה כמה את גאה בה על שחיכתה לך.

גם אם היא המשיכה לצרוח כל הזמן הזה, אמרי לה שאת בטוחה שבפעם הבאה היא כבר תתנהג אחרת ותחכה בסבלנות!

חשוב להבין – אמנם אתם התברכתם בעוד תינוק אבל הקודמת/ הבכורה צעירה מדי להבין שזו ברכה.

מה שהיא מבינה זה שהגיע אורח חדש הביתה שגוזל את תשומת הלב של אבא ואמא ושהיא בכלל לא הזמינה אותו!

חשוב להבין את הילד. להבין שקשה להם השינוי והתחרות.

אם את מבינה את הקושי, קל יותר להתייחס בסבלנות ואמפתיה לגבי התפרצויות, התנהגות חריגה, רגרסיה בגמילה ועוד.

סיפרה לי אמא אחת שהיא משתדלת לשבת כל יום שעתיים שלימות אחה"צ ולשחק עם הבנות הגדולות.

כל פעם שהתינוק ישן, צבעה איתן, סיפרה להם סיפור, ישבה לשחק איתן….

גם כשהייתה גמורה מעייפות השתדלה להעניק להם יחס ותשומת לב.

היא התקשרה ושאלה בדמעות:

אז למה הן עדיין כל כך מקנאות בו?

דעי שבשבילן זה לא מספיק.

ילד צריך להיות בטוח שעדיין אוהבים אותו בדיוק אותו דבר, שגם אם נולד מישהו, את עדיין אוהבת אותו באותה מידה.

שאלתי אותה אם היא מוצאת זמן להגיד לבנות שלה את זה.

והיא ענתה: אני יושבת איתן כל יום, זה לא מספיק ברור????

לא

ממש לא.

 צריך להגיד זאת לילדים בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים!

הנה לכם עצה קריטית ששווה זהב!

אתם אפילו לא יודעים מה גדולה השפעתה!

לעיתים זה משנה את ההתנהגות של הילדים מקצה לקצה.

חשוב וכדאי לאמץ!

נסו למצוא כל שבוע 5,10 דקות שאחד מכם יצא עם הילדה הגדולה/הבכורה לבד מחוץ לבית וייתן לה זמן איכות רק שלה.

נכון שכאשר התינוק ישן את משחקת אתן ונותנת תשומת לב.

זה לא מספיק לה. התינוק כל הזמן ברקע.

הם יודעות היטב שברגע שהוא יבכה, את תעזבי אותן ותרוצי אליו.

לכן כל כך חשוב ללכת עם כל ילד לבד.

עכשיו את כולך שלה. חשוב לה להבין שאת אוהבת אותה כמו קודם, שהתינוק החדש לא תופס את מקומה!

היא רואה אותך אתו כל הזמן והיא מודאגת, אולי אותו את אוהבת יותר?

זה פשוט עצה קריטית. אולי לא נראה לך שהיא מספיק מבינה אבל תראי מה זה יעשה לה.

לא צריך לצאת לטיול יום שלם. מספיק עד המכולת. 10 דקות פעם בשבוע. פעם בשבוע את, פעם בשבוע בעלך. רק היא ואת לבד.

אולי תספרי לי שבעלך לוקח אותה כל יום לגן לבד. אולי גם את. לא התכוונתי ליציאה כזאת.

יציאה חד פעמית, לא בשגרה. יציאה שמתוכננת רק אתה כי היא הגדולה/הבכורה שלכם בבית. כי היא מתנהגת כל כך יפה שאבא הולך אתה למכולת לבחור איזה ירקות יאכלו היום בארוחת ערב והיא תבחר!

בדרך כמובן תני לה יד, שבחי אותה כמה היא עוזרת יפה בבית וכמה בלעדיה את לא מסתדרת….

ספרי לה שוב ושוב כמה את אוהבת אותה! ילדים לא נלאים לשמוע זאת!

אם את נוסעת אתה באוטובוס תני הרבה מגע. עיסוי לגב, לידיים, לרגליים.

אם למדת טיפול במגע הכולל עיסויים, דאגי לפרגן לה טיפול כזה לפחות פעם בשבוע. מספיק טיפול של 5 דקות. ממילא את אתה בחדר לכמה דקות לפני השינה. או את או בעלך. תנו לה עיסוי לפני השינה.( אם שמרתם את הפוסטים שלי, יש הסבר מפורט לעיסוי כזה. אם לא, מוזמנים לאתר החדש שלי, כל הפוסטים האחרונים שם ועוד רבים אחרים Wedocare.co.il.)

רתמי אותה לעזרה ושבחי אותה על העזרה והאחריות והנדיבות שהיא מפגינה.

מני את כל הדברים הטובים שהיא עושה בבית. כך ישתלם לה להיות ולהישאר גדולה!

ועוד כמה הנחיות,

הבטיחו לילדים הגדולים יותר שאתם ממשיכים לאהוב אותם הכי הכי בעולם!, אפשר גם לומר – אני אוהבת את שניכם, אותך ואת התינוק החדש אבל אותך אני אוהבת יותר זמן כי את נולדת ראשון/בכור!

כמובן שכדאי לשתף את הילדים הגדולים בטיפול בתינוק, להביא מגבונים, להרים מוצץ, לזרוק טיטולים ועוד.

להציע, לבקש.

בבקשה אל תדרשו. חשוב שזה יהיה ברצון ובשמחה עם הרבה פידבקים מצדכם. אם אינה רוצה לשתף פעולה, הניחו לה. חשוב גם לזכור, גם אם היא מפגינה אהבה ושמחה מאוד לשתף פעולה, אנחנו שוכחים כמה הוא קטנה! אל תהפכי אותה למטפלת בתינוק.

חשוב שהילדים ידעו כללים חשובים איך להתנהג עם התינוק החדש, במיוחד הקטנים יותר. אנחנו לא לוקחים את התינוק על הידיים, לא מלטפים בראש, רק בידיים, ועוד. הסבירו זאת פעם אחת. וודאו שהם הבינו. אם בכל זאת הם דוחפים ידיים לכיוונו ואולי נוהגים באלימות כלפיו, מהרו וקחו את התינוק משם בלי מגילות תוכחה ארוכות. אותו דבר יש לעשות כאשר הגדול מרביץ/מושך/צובט את התינוק. אין צורך בהסברים. הסברת פעם אחת? מספיק. פשוט הרימי את התינוק ולכי אתו משם. זה הכל. אם ילדך הגדול יראה שהוא לא מקבל על כך שום תשומת לב (והרי זה מה שבעצם רצה….!), הוא יפסיק!

ילדים יכולים לשמוח כשמגיע תינוק חדש אך גם יכולים לכעוס, להיפגע, לחוש רגשות של קנאה ואפילו לבטא זאת באלימות הן מילולית והן פיזית.

יש לאפשר לילד לבטא רגשות! אל תעצרו אותם.

אם הילד אומר משפט כמו:

"אני לא אוהב את מוטי הקטן, הוא כל הזמן בוכה…"

"תשימי כבר את מוטי בעגלה, למה כל היום את מחזיקה אותו?"

לפעמים אפילו ילדים, ואפילו קטנים, מביאים להורים את העגלה של התינוק ומסמנים או אפילו אומרים בפה מלא שישימו את התינוק בעגלה. (זוכרים את הפוסט: "אמא, תשימי את ארי בגלה ותביאי לי את אמא? כדאי לקרא שוב את ההדרכה הזאת!)

אל תיבהלו מזה. תשמחו שהילד שלכם יודע לבטא את עצמו ואת רגשותיו ולספר לכם על כך! ילדים שכועסים בתוך ליבם ולא מבטאים רגשות זה יכול להביא יותר מאוחר להתפרצות אלימה כלפי התינוק חלילה.

איך מגיבים?

חבקו את הילד, תנו המון מגע ואמרו: "אני שמחה שאתה מספר לי איך אתה מרגיש (כן, כן, הייתי אומרת זאת גם לילדה בת שנה וחצי שמביאה לי את העגלה ומסמנת לי להכניס לשם את התינוק….!)

אני מבינה שאתה עכשיו רוצה את אמא, זה בסדר ילד שלי, אני תמיד אוהב אותך, אתה תמיד תישאר הילד האהוב שלי, לעולם!

או "אני מבינה שאת כועסת על אחותך התינוקת, זה קשה לך שאני כל הזמן מרימה אותה על הידיים…בואי אלי ואחבק אותך חזק חזק, אותך אני כבר אוהבת מזמן, את נולדת קודם…!

אין מה לשכנע את התינוק הגדול יותר שהוא בעצם אוהב את הקטן. "נכון אתה אוהב את אבי? רוצה לתת לו מוצץ?" לפעמים הוא ממש לא אוהב וגם לא רוצה לעזור.

היזהרי לא לומר בנוכחותו לאימא שלך בטלפון: "אני רואה שהוא מקנא בתינוק" את לא חושבת שהוא שומע? מה, אין לו אוזניים? למה לתת לו רעיונות? גם אם את חושבת שהוא לא מבין, כדאי להימנע ממשפטים כאלו.

לא כדאי לומר לתינוקות הגדולים יותר משפטים כמו:

* בטח שאתה אוהב את אבי הוא אחיך!

* אתה חייב לוותר ולתת לאבי מהמשחקים שלך, הוא אחיך! אם הוא יבחר לא לתת זו זכותו. אפשר להציע, אל תכריחו בבקשה. אם הוא נענה או מוותר מיזמתו, שבחו כל התחשבות והתחלקות מצדו, מצאו כאן מקום להעצימו ולשבח אותו כמה הוא גדול ומתחשב. אל תחסכו במחמאות!

* רוץ מהר לשים לו מוצץ, אתה שומע? הוא צורח שם בחדר…..

* אתה צריך להשגיח על אבי כשאני מכינה ארוחת ערב….

* תתנהג כמו ילד גדול!

לסיכום,

אל תגזימו בציפיות שהילד הגדול יותר, בן השנה וחצי/שנתיים/שלוש יתנהג כבוגר כל הזמן. אם לא תפתחו ציפיות כלפיו, לא תתאכזבו.

כמובן שצריך לשבח אותו על כל התנהגות בוגרת ואחראית, אך לא לדרוש ממנו יותר מדי, להבין שגם הוא עדיין תינוק, להבין, לחכות לו.

מותר לו להתפנק, מותר לכעוס, לדרוש את המגיע לו, להתקשות לוותר על המשחקים שלו ולהתחלק עם התינוק החדש. הוא יכול לחזור אחורה, להרטיב, להתנהג באלימות בגן ועוד.

לא להיבהל. לדעת שזה תקופתי.

לקבל,

להבין,

לחכות!

לא להילחץ ולהתחיל לעשות מזה עסק ולספר על כך לכולם. התופעה נפוצה מאוד. אם תתני הרבה מגע וחום, תדברו על הרגשות באופן גלוי, תספרי לו כמה את אוהבת אותו, גם התנהגויות אלימות ולא רצויות בע"ה יחלפו במהרה!

המון הצלחה, בריאות ומזל טוב לכל היולדות,

רונית

מלווה התפתחותית לתינוקות ולילדים, יועצת חינוכית לגיל הרך, רפלקסולוגית, דולה.