חירשות זמנית

מה, היא לא שומעת?

למה כל דבר צריך להגיד לה מליון פעמים?

"זה התחיל כאשר יצאו לחופש הגדול. היא בת 7 ועושה את עצמה כאילו היא לא שומעת אותי…..את חושבת שהיא באמת לא שומעת?

זה הפך להיות משהו קבוע. אני יכולה להגיד לה 10 פעמים לסדר את החדר, פתאום יש איזושהי חירשות……אני קוראת לה להכניס מוצץ לתינוק. היא לא מגיבה.

מצד שני, מה שהיא רוצה לשמוע, היא שומעת!

נכון שיש עוד ילדים בבית. יש לי 3 קטנטנים אחריה ואני מאוד עסוקה איתם.

אני מאוד זקוקה לעזרתה והיא לא מוכנה לשתף פעולה!

מה עושים?"

תודה מראש, אסתי.

שלום אסתי,

בואי ננסה לקיים שיחה דמיונית ביננו.

נאמר שקוראים לבת שלך מיכל.

אני: את מבקשת ממיכל לגשת לתינוק ולשים לו מוצץ.

היא לא מגיבה, מה את עושה?

אסתי: אני קוראת לה עוד פעם. אני קוראת לה שוב. היא לא עונה. אני מרימה את הקול. אין תגובה. אני קמה והולכת למקום שהיא נמצאת, מתקרבת אליה ושואלת? מיכל, את לא שומעת? אני קוראת לך כבר 3 פעמים, לא שמעת?

אני: ואז, איך היא מגיבה?

אסתי: היא מסתכלת עלי במבט של מסכנות, מעורר רחמים, ושואלת: מה?

אני: וזה מכעיס אותך?

אסתי: מאוד! ואז אני כבר כועסת עליה ומרימה את הקול וצועקת ויוצאת מן הכלים…….. ואז היא סוף סוף מוכנה להואיל בטובה ולקום.

אני: היא קמה בשמחה?

אסתי: ממש לא! עד שהיא זזה…. אבל אחרי שהיא כבר קמה, היא שמה מוצץ וטיפלה יפה בתינוק, אפילו שיחקה איתו והעסיקה אותו במשך רבע שעה.

אני: איך את מרגישה עכשיו?

אסתי: מרוקנת. המון נקיפות מצפון, למה כ"כ התפרצתי עליה…..

מה קורה כאן?

אסתי יקרה,

אנסה לענות לך.

מיכל צריכה נואשות תשומת לב ממך. לכל ילד זה חשוב כמו אוויר לנשימה.

התנהגות כזאת של 'חירשות זמנית' לא נולדת בכוונה.

זה קרה במקרה.

ההתייחסות שלנו להתנהגות שלה הופכת אותה לקבועה.

פעם אחת באמת זה קרה שהיא לא שמעה.

את קראת לה שוב ושוב, אולי בסוף ניגשת אליה וצעקת עליה בעוצמה.

בעצם נתת לה 'הוראות הפעלה'!

עכשיו היא יודעת איך לקחת ממך המון תשומת לב!

זה מביא לה המון 'אמא'!!!!

נכון שזה המון תשומת לב שלילית אבל מבחינתה, אין לה טוב ורע, יש לה פה תוצאה ורווח ענק:

תשומת לב ממך ובגדול!

ניתן להשיג תשומת לב בדרכים מועילות, אפשר גם בדרכים אחרות.

מיכל גילתה שכך את מבחינה בה.

מיכל גילתה נקודה שבה היא לוחצת לך על כפתור רגיש ואת מגיבה כלפיה.

היא תמשיך לא לשמוע. זה רווח נקי. גם במחיר של אמא כועסת.

את מבקשת, מתחננת, צועקת, מטיפה, מסבירה…..

כמה המון תשומת לב……! למה שמיכל תפסיק?

היא מצאה דרך לקבל ממך תשומת לב ענקית.

חייבים לחפש מקומות שמיכל יכולה לקבל תשומת לב חיובית ונכונה. חייבים לחפש ולמצוא.

תכלס, מה עושים?

ראשית תבהירי לה שמעכשיו את אומרת לה כל דבר רק פעם אחת ולא תצעקי עליה כי את מאוד אוהבת אותה. שבחי אותה בכל הזדמנות: את ילדה גדולה שלי! היום עשית כך וכך…(תני דוגמאות של דברים ואפילו קטנטנים שעשתה ועזרה).

אם לא יהיו למיכל רווחים מהתנהגות לא רצויה, היא תפסיק ותתחיל לשמוע!

חשוב לתת לה תשומת לב חיובית כמה שיותר.

היא זקוקה לך. מאוד. תני לה תשומת לב על כל התנהגות נאותה.

דרך אגב, אחרי שטיפלה כ"כ יפה בתינוק, אמרת לה משהו, שיבחת אותה?

שתיקה…..

אז זה כ"כ חשוב!

למה ביקורת יוצאת לנו מיד, בצורה שוטפת, בקלות, הורסת ופוגעת….

מדוע אנחנו כ"כ מקמצנים בשבחים, במילים טובות, ומחמאות…..

העניקי לה, בזמן שהיא מתנהגת יפה ועוזרת,

טיפול מפנק במגע!

עסי אותה לפני השינה, גמרי בטיפול עדין בכף הרגל, לחשי לה באוזן, לפני שהיא נרדמת, כמה את אוהבת אותה!!!!

(פירוט מפורט ראי בחוברת 'קורס טיברלי' שיעור 2)

בהצלחה!!!