גבולות! גבולות! 3

הצבנו גבולות. מה עושים אם הם לא מבצעים?

"הי רונית
הילדה שלנו לא מפסיקה לבדוק את הגבולות שהצבנו לה. זה נורמלי?
הסברנו לה שלא רצים ובורחים אחרי אבא כשהוא יוצא מהבית.
הסברנו לה מה מותר ומה אסור. היא בת חמש ונראה שהיא הבינה יפה.
כבר למחרת היא מנסה שוב ורצה אחריו. מה אנחנו אמורים לעשות?
אשמח אם תגידי לי מה לעשות.
שוב תודה"

"רונית יקרה!
הוא בן 9, ערכנו רשימה, קבענו גבולות, נראה לי שזה היה מאוד ברור. הוא הפך להיות בבית 'המחלק הלאומי'. נהנה מכל רגע….
אבל מה עושים אם הוא מתרגז ועדיין מעיף חפצים לכל עבר?
מה עושים אם עדיין כל הבגדים שלו על הרצפה?"
"אני ממש משתדלת לשמור על הגבולות שקבענו. מרגישה שאני מתקדמת.
מה עושים אם פעם אחת נפלתי ולא הצלחתי לשמור? כבר לא היה לי כוח אז ויתרתי להם….."

אז קבענו גבולות, הכרזנו עליהם, העצמנו.
הגבולות בבית מאוד ברורים והילדים הבינו והפנימו.

ניקח את הדוגמאות ששלחתם –
ילדה בת שלוש שרצה אחרי אבא כל פעם שהוא יוצא,
ילד בן תשע שזורק את כל הבגדים שלו על הרצפה.
איך נדע שהם הבינו?
איך נדע שהייתה פה הפנמה?

עם הילדה בת השלוש אפשר להציג את הסיטואציה.
אבא מציג כאילו הוא יוצא, אלישבע נשארת בבית.
מחיאות כפיים של כל הילדים.
הייתי חוזרת על זה כמה פעמים במשך היום.
אלישבע נשארת (ואפילו רק בהצגה), = הפנמה.

אצל הילד בן התשע אפשר להציג בעיה כאשר מציבים את הגבולות.
"יוסי, נגיד שתחזור הביתה מאוד עייף. גמרת לאכול ארוחת ערב ואתה לובש פיג'מה. מה אתה עושה עם הבגדים שלבשת?"
"אני אשים בכביסה"
"ואם יצחקי מאוד יעצבן אותך?"
"אני לא אתייחס אליו וילך לשים בכביסה"
"ואם בדיוק אלחנן יתקשר אליך וירצה להגיד לך משהו חשוב?"
"אני קודם אשים בכביסה ואח"כ אלך לדבר אתו"
כך הבנו שהוא הפנים!

אז באמת השתדלנו לא לוותר.
ואם החלטנו, מקיימים.
וגם אם נפלנו פעם ולא היינו מספיק חזקים וויתרנו, נקום.
ולמרות הכל,
ולמרות הכל,
גם אם אנחנו משתדלים לשמור בנחישות ובעקביות על הגבולות,
חשוב תמיד לפעול בחוכמה, להיות בצד של הילד, ולהתגמש כשנדרש.

אז הנה כמה עצות לפעולה כשהילדים לא שומרים על הגבולות:
אבא יצא מהבית. אלישבע התחילה לרוץ אחריו. כדאי לעצור את אלישבע באמצע הדרך ולשאול:
"יכול להיות שרצת אחרי אבא כי שכחת שאסור?
יכול להיות שרצת אחרי אבא כי רצית להגיד לו משהו?
יכול להיות שרצת אחרי אבא כי את מאוד אוהבת אותו ועצוב לך כשהוא הולך?"
בואי, אתן לך חיבוק ותשבי קצת עלי. זוכרת? אנחנו לא רצים אחרי אבא כשהוא הולך!

לילדים קשה לפעמים להסביר מה בדיוק הם מרגישים.
בואו ננסה לעזור להם ולנסח במילים את הרגשות שלהם.
חשוב שנשאל ולא נצהיר.
חשוב שניתן לילד פתח לשפר ולחזור בו.
חשוב שנשדר לילד שאנחנו אתו.

מבינים,

תומכים,

אוהבים.

ואם היא מאוד בוכה ורוצה ללכת אחריו בכל מקרה, נתגמש:
"רוצה שנלווה ביחד את אבא עד הדלת? הוא ייתן לך יד."

יוסי זרק את הבגדים על הרצפה.
אולי סתם מתוך הרגל, אולי בכעס…
היו רגועים. שאלו אותו מדוע 'שכח' וזרק על הרצפה.
הקשיבו.
תנו לילד לסיים את דבריו.
אל תאשימו, תבטלו, תוכיחו, תלעגו.
תשתדלו להימנע מאמירות מבטלות.
אולי הוא לא יצליח לבטא מדוע זרק ואולי גם לא ירצה.
"את פתח לו". היו אתו.
"יכול להיות שהיום אתה מאוד עייף? אולי אתה כועס על משהו?

התגמשו:
רוצה שהיום אעזור לך? בוא נעשה את זה יחד!"

חשוב כאשר מציבים גבולות לשדר שזה לא משהו אישי נגד הילד.
ולדעת שהקבלה והשינוי לא קורים ביום אחד.

יש ילדים שיכולים מאוד לאתגר…..
אם הם לא מקשיבים, לא עושים, בוכים, מתווכחים, מייללים, שוכבים על הרצפה…..
זה לא שהם רוצים לעשות דווקא.
זה פשוט דרך להביע רצון אחר, תסכול, רגשות……
אם הם לא מסוגלים להסביר, או לא רוצים –
כדאי לתאר מנקודת מבטם את הסיטואציה.
"אנחנו מבינים שאתה כועס/עצוב/עייף/ ולכן ….."

הדגישו שוב מה לא, והוסיפו מה כן תאפשרו:
"אנחנו לא מרשים לרוץ אחרי אבא כשהוא הולך אבל את יכולה ללוות אותו עד המעלית ולחזור"
"אנחנו לא מרשים לזרוק את הבגדים על הרצפה אבל אתה יכול להניח כמה דקות על המיטה ואח"כ לזרוק לכביסה"
זה מכבד.
זה מאותת לו שאנחנו אתו.
זה מאפשר לצאת מהסבך.
זה נותן להם בחירה.
זה סולם שמאפשר לרדת מהעץ…..

ואולי לסיום, הכי חשוב:
כל פעם, אבל כל פעם
כשהילדים שלנו
יתגברו,
יתאפקו,
ישתפו פעולה,
יעזרו,
וישמרו על הגבולות,
נתפעל,
נשבח,
נעודד,
נחזק,
נחבק,
נעצים.

עכשיו אל תחסכו במילים. בבקשה!
"אנחנו פשוט גאים בך! אחרי שהחלטנו מה כל אחד עושה בבית אתה מבצע!
איזה ילדים מקסימים יש לנו בבית!
היום יוסי זרק את כל הבגדים לכביסה,
הוא גם סידר את כל החדר לבד!
הוא הרים את כל הנירות,
את כל המשחקים החזיר למקום,
איך הכיסאות עומדים יפה,
איך המיטות מסודרות,
פשוט חדר למופת!

כמה זמן לקח לכם להגיד הכל?
דקה?

הרווחתם ילד מסופק,
חדור רצון להשקיע ולעזור,
אוהב אתכם עד כלות…….

רוצים להציע עכשיו טיפול במגע?
רוצים להציע טיפול רפלקסולוגי לילד המקסים שלכם?
עוד לא למדת קורס טיברלי?
קורס חובה לכל אמא. פשוט קריטי.

איך תדעי לפנק את ילדך בטיפול רפלקסולוגי?
איך תדעי לעסות?
איך תדעי לטפל בו במגע?

אז בינתיים, עד שתלמדי, פשוט שבו אתו בחדר וחבקו.
עכשיו זה פשוט יזרום לכם!
כ"כ קל לחבק ילד בן 9 אחרי שהוא שמע בקולכם, שיתפתם יחד פעולה וביצעתם אותה יחד, הבנתם אותו והוא הבין מה חשוב לכם…….

ומה לדעתכם יהיה מחר?
הוא לא ייקח את הבגדים לכביסה?
ייקח גם ייקח!

בהצלחה רבה!