מזמינה אותך להגיע לקליניקה שלי בהר נוף, ירושלים.
תוכלו גם להגיע ביחד, אבא ואמא.
אשמח לענות ולייעץ בכל שאלה בנוגע לגידול ילדכם.
במשך כשנתיים ישבתי בקו החם של 'קול להורה' בשיתוף 'ויצו' ו'נאות מרגלית'
ונתתי ייעוץ טלפוני להורים בנושאים שונים כגון שינה, גמילה, מאבקי כוח, האכלה ועוד.
מאז גם הגיעו הורים לקליניקה שלי להתייעצות פנים אל פנים.
לפעמים זה כל כך פשוט…..רק לשנות גישה, קצת הכוונה והעניינים מסתדרים ב"ה!
מחכה לכם!
כאשר הילד מבטא פחד כלשהו, אל תבטלו את הפחד! חשוב מאוד לתת לגיטמציה לפחד. העבירו מסר של אמפתיה:
"אני מבינה שזה מפחיד אותך לישון בחדר לבד, מותר לך לפחד, זה בסדר."
לא כדאי לבטל את רגש הפחד (אין פה שום דבר, את רואה? את סתם מדמיינת"), אסור לזלזל או לצחוק עליהם בעקבות הפחד (אפילו רחלי לא פוחדת, את סתם ילדה קטנה…)
היו איתה שם, דברו על הרגש, זו הזדמנות מצוינת לתת לילדים לבטא רגשות! אל תחמיצו הזדמנות זאת!
הרגש ישנו, מותר לפחד, אנחנו יודעים שה' שומר עלינו מלמעלה!
אפשר להעלות שאלות הקשורות באוביקט הפחד שמתן תשובה מאפשרת לילדים לבצע 'האנשה' של אוביקט הפחד כמו:
איך קוראים לאריה שאת רואה? איך הוא נראה? (אפשר לתת לצייר), מה הוא אוהב לאכול? האם יש לו חברים?
נסו להמיר את רגש הפחד מהאריה לרגש חמלה כלפיו.
תתפלאו לראות שהפחד יעלם מאליו…
"הוא בן שנתיים ו – 3 חודשים. בגן הוא גמול לגמרי, בבית מפספס בלי סוף.
מה עושים? לחזור לטיטול בבית?"
אם כבר התחלתם תהליך גמילה, היו אמיצים והמשיכו. אם הוא מתאפק בגן סימן שהוא יכול. יתכן שבבית יש יותר לחץ סביב הנושא או מאבקי כוח.
אל תעשו מזה עסק, אל תדברו על כך כל היום, הורידו פרופיל.
אפשר להציע כמה פעמים ללכת לשירותים.
ירצה, ילך. לא ירצה – קבלו את סירובו בשלות נפש. "טוב, לא נורא, אני סומכת עליך שתלך לשירותים כאשר תצטרך"
אם הוא מפספס, העבירו לו את האחריות לנקות (את יכולה לעזור לו מעט אם הוא מתקשה), הניחי לידו בגדים חדשים ותני לו להחליף בעצמו. (להוריד בוודאי יצליח, אח"כ תוכלי להמשיך).
חכי לו. אל תתיאשי, אל תנדנדי לו.
ברגע שירגיש שאין לחץ בבית, יעשה זאת!
"הילד שלי בן שנתיים. במעון אוכל נהדר, בבית לא רוצה לאכול כלום. מנסה לשכנע ושום דבר לא עוזר.."
האם יש בבית התייחסות גדולה סביב האוכל? האם יש הרבה לחץ?
בדקי את עצמך, האם באמת אינו אוכל מאומה? האם יש מאכלים שהוא אוהב? מה בדיוק הוא מסרב לאכול?
צמצמו את כמות החטיפים בבית, הפסיקו את מאבקי הכוח, המשיכו להציע אוכל בריא, תנו דוגמא אישית לילד.
ירצה, יאכל.
לא ירצה, סלקי את הצלחת וחכו ביחד לארוחה הבאה. אל תתני ממתקים במקום.
אם לא תעשו מזה עסק, עניין ולחץ, הבעיה תעלם מאליה בע"ה.
"למה הם רבים כל הזמן? איך יוצרים אווירה נעימה בבית?"
הורים מתקשים לעמוד מנגד כאשר ילדים רבים, גם כי קשה להם לשמוע צעקות ובכיות וגם כי זה פוגע בתדמית שלהם בתור הורים 'טובים'.
ההורים משתדלים שלא תיווצר קנאה בין האחים ולכן מנסים לרצות את כולם. רבים מאיתנו חולמים על בית בו 'ואהבת לרעך כמוך', מתחילה בין האחים והאחיות ויש הרמוניה מליאה בין כולם….לעיתים נדמה שרק אצלינו זה קורה…רבים חשים חוסר אונים שהם לא מצילחים להתמודד כראוי ולמנוע מריבות בין האחים.
אז חשוב לדעת שמריבות מתרחשות בכל בית נורמלי.
חשוב לשדר לילדים שאנו סומכים עליהם שיסתדרו ויצליחו למנוע את חילוקי הדיעות בינהם. אנחנו נמצאים שם רק כשזה יהיה נחוץ.
אם חלילה ילד מתעלל באחיו גופנית או נפשית, אנו נמצאים שם כדי להתערב. חשוב להדגיש – ההורים צריכים להתערב לא במטרה ליישב את הסיכסוך ולהיות בתפקיד השופט והמבצע אלא רק כדי להרגיע את הרוחות ולאפשר לילדים להמשיך ליישב את העניינים בעצמם.
כאשר הילדים קולטים כי אין טעם לקרא לאמא על כל דבר, וכי ממילא הם צריכים ליישב את חילוקי הדיעות ביניהם, הם ינסו כבר קודם לעשות זאת בצורה יותר נוחה וידידותית.
התינוק שלי בן שנה, התרגל לישון איתנו בחדר. אנחנו חושבים להעביר אותו לחדר משלו. איך כדאי לעשות זאת בצורה הכי קלה וטובה מבחינתו? (גם כך הוא עושה לנו בעיות להיכנס למיטה….)
להעביר ילד לחדר משלו זהו שלב חשוב אך לא קל לילד, אפשר להבין….עד עכשיו היה אתכם בחדר והיה לו נעים ובטוח לראות אתכם כל הזמן. זאת התמודדות לא פשוטה וצריך להבין את הקושי של הילד. הוא מבחינתו צודק. זה הרעת תנאים. אתם 'מגלים' אותו מהמקום המוכר ולחדר אחר, אולי לא מספיק בטוח מבחינתו, אולי פחות מזמין….
אז דבר ראשון חייבים להודיע לילד ולספר לו על כל שינוי שעורכים בבית, במיוחד אם זה נוגע לו! ספרו לו על הרעיון ושתפו אותו בהעברת המיטה לחדר החדש. (כן, צריך לעשות זאת גם לתינוק בן שנה! את בטוחה שאינו מבין? הוא מבין יותר ממה שאת חושבת….) התרגשו איתו. צפו ביחד את המיטה במצעים חדשים ומזמינים שהוא בחר. הפכו את המעבר לאטרקציה וחוויה חיובית. לא, אל תכניסו אותו מיד למיטה. חכו ללילה. כל פעם שאתם עוברים ליד המיטה ספרו לו מה יהיה הלילה ואיך יישן במיטה שלו בחדר החדש.
בהגיע זמן השינה, הכניסו אותו בחגיגיות פנימה. אולי כדאי להוסיף דובי חדש ומזמין. עכשיו בוודאי יסכים להיכנס. הבהירי לו בצורה חד משמעית שזה החדר החדש וכאן יישן מעתה. לילה טוב!
מה שנשדר לילד, זה מה שיהיה. שדרו ביטחון ואימון במסגרת, האמינו בכל ליבכם ביכולת ובכוח של הילד שלכם להתמודד עם השינוי. מספיק שההורה מקרין ספק קטן לילד בשאלות כמו "יהיה לך כיף, נכון?" או מילות פרידה מהוססות והילד יחוש חוסר ביטחון ויתקשה לומר שלום.
שדרו רוגע, ספרו לילד בדיוק מתי תגיעו ומי יגיע, "אני אבוא לקחת אותך אחרי השינה ואתה בינתיים תהנה ותשחק יחד עם הילדים והגננת".
לעיתים קרובות, לאחר שההורה עוזב ומותיר אחריו ילד בוכה, באורח פלא הילד נרגע. הסיבה לכך היא שכאשר דעתו של הילד מוסחת, הרבה דברים נפתרים. הליכת ההורה היא סימן למשבר וברגע שהוא הולך הילד נרגע. רק כשההורה הולך, דעתו של הילד יכולה להתפנות לפעילות אחרת והוא יכול להתפנות ולהסתגל לשינוי. אל תאריכו את רגעי המשבר!.
מומלץ לא להיבהל כאשר הילד בוכה או מוחה על עזיבת ההורים. אין צורך לשלוט על התנהגות הילד – חווית הפרידה אינה פשוטה עבורו ויש לקבל זאת. חשוב להעביר לו את המסר הברור שההורה הולך לזמן מוגבל וכי הם יפגשו שוב בהקדם.
זכרו!, קשיי פרידה הם לגיטימיים ואף מעידים על התפתחות תקינה.
לחיזוק מערכת החיסון של הילד
הוא בכה כל הלילה ולא הצלחתם לישון? דלקות אוזניים יכולות לכאוב מאוד, בעיקר בלילה כאשר התינוק שוכב, ולגרום לבכיות וצרחות ואתם מוצאים את עצמכם שוב אחרי לילה לבן……
היום כולם יודעים שאפשר לטפל ולמנוע דלקות אוזניים ע"י טיפול מגע כמו רפלקסולוגיה ואין צורך להלעיט את הילדים בתרופות ואנטיביוטיקה.
היום גם רופאי הילדים מפנים את ההורים לטיפולים אלו.
לעיתים מספיק טיפול אחד. לעיתים צריך 3,4.
הטיפול מטפל ומונע דלקות, ומונע את הישנותן בעתיד.
כדאי לקבוע תור עוד היום!
מעונינת לקבל עוד פרטים? מלאי את הטופס ונשוב אלייך בהקדם: